34. הנתבעת צירפה נספחים המראים כי התובע היה שותף בעסק לשיווק חומרי בניה (נספח ב' לכתב התביעה שכנגד), פרסם את עסקו (נספחים ה' לכתב התביעה שכנגד). כמו כן, צורף אישור מרשות המיסים על ניהול ספרים (נספחים ג', ד' לכתב התביעה שכנגד), פרסום עסקו של התובע (נספחים ה' לכתב התביעה שכנגד) ברם עיון בראיות אלו מעלה כי הן מתייחסות לתקופה שלאחר סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת (ראו גם נספחים מקבילים בתצהיר הנתבעת)
35. לא זו אף זו, התובע הזים טענות אלו. התובע צירף ראיות לתצהירו המאשרות כי עסקו נסגר בשנת 2015 (נספח 4.1 ונספח 4.2 לתצהירו). כשתובע פוטר מהנתבעת, התובע חזר להפעיל את עסקו.
36. זאת ועוד, עיון בדף הפייסבוק של התובע (נספח 3 לתצהיר התובע) מגלה כי התובע קידם את מכירות הנתבעת במהלך תקופת עבודתו.
37. התובע המשיך בעסקים המשפחתיים שלא הפריעו לנתבעת:
"עו״ד ברטלר: אתה מצרף למסמכים שלך, לתצהיר שלך, פרסומים של העסק של אשתו של צביקה, של התובע, שיתופים שהוא עשה בפייסבוק, עניין של לחיצה של דקה, פחות.
עו״ד אברמוביץ׳: תפנה אותו בבקשה לנספח כדי שנוכל להשיב.
העד, מר חבוש: העסק של אשתו לא מעניין.
עו״ד ברטלר: לא מעניין, או-קיי. העסק של אשתו לא מעניין.
העד, מר חבוש: לא מעניין, זה לא, ידעתי עליו כן, לא מפריע אני,
עו״ד ברטלר: אתה גם ידעת, הצהרת שידעת עליו, וגם הסכמת וגם לא מפריעים לך, גם הסכמתם בהסכם העסקה תאשר לי רק שהוא יכול להמשיך לעשות.
העד, מר חבוש: הוא יכול להמשיך לנהל, למכור בגדים ומה שאשתו עושה זה לא, זה לא נוגד את העסק שלי."
(עמ' 33 לפ' שורות 20-10)
38. הנתבעת טוענת שהתובע עבד במקביל בעסקו, אך לא הוכיחה טענה זו אלא טענה בעלמא. על פי אישור רשות המיסים התובע דיווח בשנת 2019 (תקופה בה לא עבד התובע אצל הנתבעת) על עסק "מסחר סיטונאי בחומרי בניין ובצורכי שרברבות" (נספח 9 לתצהיר הנתבעת). התובע הודה לכאורה כי נתן ייעוץ חיצוני ללקוחות אם כי לא ברור אם התייחס לתקופה שלאחר סיום עבודתו אצל הנתבעת אולם בכל מקרה לא הוכח היקפו של אותו ייעוץ ולא הוכח כי התובע פגע בדרך זו בנתבעת:
"העד, מר פיצ׳קוביץ: דבר ראשון, לא הזמנתי אף לקוח אליי, הזמנתי אותו לפנות אלי בטלפון, זה הכול, לתת ייעוץ וזה מה שאני גדול בזה, לתת להם הצעות ולתת להם קשרים."
(עמ' 22 שורות 4-3 לעדות התובע)
39. שוכנענו כי התובע הקדיש את זמנו ויכולותיו כפי שהתחייב בסעיף 2.3 להסכם העבודה: