59. מתי ידע התובע עצמו על חריגת הבנייה בשטח של כ-40 מ"ר שנהרסה בקיץ 2008? לשיטתו – בשנת 2007.
"ש: ...אז עכשיו תראה, אתה אמרת בחקירה הקודמת שנודע לך שהם באו אלייך ואמרו אנחנו צריכים להרוס, יש לנו צו הריסה, נודע לך לראשונה על צו ההריסה מתי בעצם, על זה שיש צו הריסה? ביחס לתוספת.
ת: ב-2007.
ש: ב-2007 לראשונה נודע לך.
ת: כן."
עמ' 318 ש' 26 – עמ' 319 ש' 3.
לא מיניה ולא מקצתיה. בנייה בשטח של 40 מ"ר אכן בוצעה עוד קודם לכניסת התובע לנכס, הבנייה של הררי. ברם, מאז שנת 2001 (לכל המאוחר) היה התובע מודע היטב לבעיית הבנייה הבלתי חוקית ולצו ההריסה. עוד בשנת 2001 נכח התובע בדיונים בבית המשפט בעניין זה.
60. כשנדחק העד, אישר כי ידע על העניין עוד קודם לכן, אך ניסה להרחיק עצמו מהדברים:
"ש: אוקי. לפני כן לא ידעת על הבנייה הזאת של ה-40 מטר שהיא לא חוקית?
ת: אני ידעתי שהיא לא חוקית, הבעלים היו מספר פעמים בבתי משפט, האשימו אותם מספר פעמים, אני, לא, אני אישית לא הייתי
--- סוף עמוד 20 ---
בבתי משפט ואם הייתי הבעלים אמרו שהם מטפלים בהכשרה של ההנדסה, אני לא, לעולם לא התעסקתי עם ההנדסה או עם אישורים של,..."
עמ' 319 ש' 8-4.
גם בדברים אלו אין ממש. כעולה מהמסמכים, התובעת עצמה הייתה צד לבקשת צו הריסה עוד בשנת 2001 (ב"ש 26/2001), ויניב התייצב בבית המשפט בשנת 2001, אמר שהבעיה הובנה וכי העניין יטופל בתיאום עם בעל הנכס והעיריה, והיה נוכח במעמד בו נתן בית המשפט צו הריסה (נ/7).
הדברים הוצבו לפני העד, אשר השיב: "...צווים היו עוד משנת 94', 98' ביום שאני נכנסתי ב-2001 אור עמית נכנסה מכוח זה שהיא שוכרת את המקום אנחנו קיבלנו זימון לבית משפט לעניינים מקומיים... הבעלים שאנחנו, שאור עמית, באמצעות עמית תנעמי... שהוא היה המנהל שהגיע לזימון פלוס הבעלים, הבעלים כל הזמן משכו את צו, את הצו ואמרו שהם מטפלים בו. פעם ראשונה שאני מגלה... ב-2007 שי[ש] צו הריסה ממשי להרוס את המקום אם לא יהיה תנאי לצו מאסר" (עמ' 322 ש' 20-9).
61. סיכומי התביעה מוצאים לנכון לציין (בסע' 8) כי בעלי הנכס הורשעו ונגזר דינם למאסר על תנאי ולקנס. נשמט מהסיכומים כי התובעת עצמה ומי שהיה שותפו של יניב (תנעמי) ומנהל התובעת בעת ההיא הורשעו אף הם עוד בשנת 2002 בהליך שיניב נטל בו חלק, וכי הוטל עליהם קנס גבוה באופן משמעותי לנוכח העובדה שהם מנהלים ומפעילים את המקום. גם אזכור כתב האישום משנת 2005 בסיכומי התביעה אינו מתייחס לכך שהנאשמת מספר 1 באותו כתב אישום הייתה התובעת עצמה. יתר על כן, כותרת שצוינה בסיכומים מתייחסת להליכים משפטיים כנגד בעלי הנכס "ואח'" בעוד הלכה למעשה, כתבי האישום היו בראש ובראשונה כנגד מפעילי הנכס, ובראשם התובעת ומנהלה.