--- סוף עמוד 22 ---
נספח 2009 (הסוכך העונתי) והבנייה שבוצעה בפועל ע"י התובע
64. בנספח 2009 סוכם על התקנת "סוכך עונתי":
"השוכר ישפץ את המושכר, על כל המשתמע מכך מיד עם חתימת נספח זה בעצמו ועל חשבונו בלבד, למעט השתתפות המשכיר כהגדרתה להלן, ובכלל זה יתקין סוכך עונתי למרפסת המושכר כדין" (סע' 3.1).
"המושכר" הוגדר בנספח כנכס בקומת הקרקע במבנה הרלוונטי. אין הגדרה של מהות הסוכך העונתי.
65. לפי לשון הנספח, הסוכך בו דובר הוא בנייה "עונתית", מעין "סגירת חורף" המקובלת במקומותינו. לא כך סובר התובע. משנשאל בחקירתו לגבי בניית הסוכך העונתי, השיב כי "סוכך עונתי" היה כינוי של קידר למבנה שהתובע ובעלי הנכס הסכימו ביניהם שהוא רשאי לבנות, כשהוסכם שהמצב יחזור לקדמותו, וסוכך עונתי הוא מושג תחליפי למבנה שניתן לפרק אותו בקלות.
"ת: בחוזה השכירות ולאחר מכן חוזה צו ההריסה שהסכמתי שיהרסו לי את הנכס היה נספח נוסף שהוא אומר,
...
ת: על הסוכך העונתי,
...
ת: שאומר לי שהמצב יחזור לקדמותו, סוכך, סככה, מרפסת, זה אומר שהמצב יחזור לקדמותו..."
עמ' 280 ש' 16-2.
"ת: כשחתמנו באותו היום הייתה דרישה להחזיר את המרפסת לקדמותה, לפי הכינוי של שי סוכך עונתי, תב"ע,
ש: דרישה של מי? מה זה דרישה לא הבנתי.
ת: דרישה שלי,
ש: כן.
--- סוף עמוד 23 ---
ת: להחזיר את ה-40 מטר, את המצב לקדמותו, שי ניסח את זה בתור כינוי של סוכך עונתי ועל פי ה-40 מטר, על פי זה התנהלנו להחזיר את המצב לקדמותו".
עמ' 346 ש' 13-6.
66. מה נבנה בפועל?
לאחר החתימה על נספח 2009 הופנה התובע לגולומבק על מנת שזו תכין בקשה להיתר בנייה עבור סוכך עונתי. ממכתב מיום 3.11.2009 ששלחה גולומבק לקידר עולה כי התקיימה פגישה בנכס, כי לנוכח התוכניות ומצב השיפוצים בשטח היא הביעה אי הסכמה לטפל בהיתרי הבנייה, וכי לעניות דעתה "המצב הנוכחי אינו בר היתר. לא ניתן להגדיר לקונסטרוקציה שהוכנה במקום מעבר לקוי הבנין, "סגירת חורף". ברור לעין כי מדובר בתוספת שטח עיקרי. בכל מקרה גם אם הקונסטרוקציה לא תקורה כלל, עדיין הקונסטרוקציה טעונת היתר והסבירות שתאושר באגף ההנדסה שואפת לאפס..." (תצ/6 בעלי נכס).
67. העמדה כי לא היה ניתן לבנות סגירת חורף, צוינה בתצהירים שונים, לרבות תצהירה של האדריכלית בן עזרא. האדריכלית גם השיבה בחקירתה כי הדבר לא היה ניתן אותה עת, ומאז חל שינוי והדבר אפשרי (עמ' 68 ש' 19-1).