--- סוף עמוד 6 ---
למען הנוחות יכונו הנתבעים 4-1 להלן לעתים יחדיו לצורך הנוחות: "שוכרי המשנה" או "ונציה".
12. כתב התביעה הוגש מלכתחילה לבית משפט השלום וכנגד הנתבעים הנזכרים בלבד. בהמשך התבקש והותר תיקונו של כתב התביעה באופן שהעלה את ההיקף הכספי לכדי סמכותו של בית המשפט המחוזי. ההליך הועבר לבית משפט זה. במסגרת אותו תיקון גם צורפו בעלי הנכס כנתבעים נוספים.
13. בגדר התובענה דורש התובע סעד כספי אשר נסמך על טענת הכנסה שנמנעה ממנו (סך של 3,175,569 ₪) וכן דורש פיצוי חוזי מוסכם (150,000 ₪) והפרשי שער (25,886 ₪). סך התביעה: 3,351,455 ₪.
הסעד המרכזי נדרש הן משוכרי המשנה והן מבעלי הנכס, ביחד ולחוד[3]. דרישות הפיצוי המוסכם והפרשי השער מועלות כלפי שוכרי המשנה בלבד.
14. לתיק הוגשו שני כתבי הגנה. האחד מאת שוכרי המשנה והאחר מאת בעלי הנכס. כמו כן הוגשה תביעה שכנגד ע"י חברת ונציה כלפי התובעים וכנגד מר סמי אבידן, אביו של יניב ("סמי").
15. שוכרי המשנה ובעלי הנכס מפרטים בכתבי הטענות את השתלשלות העניינים מנקודת ראותם ודוחים את טענות התובע. לשיטתם, התובע הפר את הסכם השכירות הראשי באופן חמור ואף ביצע מעשי זיוף ומרמה. משכך, הודיעו בעלי הנכס לתובע על סיום ההתקשרות. הנתבעים מדגישים כי עסקינן בהיעדר חידוש הסכם בתום תקופת אופציה, להבדיל מביטול הסכם בשל הפרה. עמדת הנתבעים היא כי הסכם השכירות הראשי לא חודש כדין וכי הסכם שכירות המשנה פקע בהתאם. הנתבעים סבורים כי ככל שנגרמו לתובע נזקים כלשהם (טענה המוכחשת על ידם), אין לו להלין אלא על עצמו, שכן התנהלותו-שלו היא אשר גרמה לאותם נזקים.
16. כל הצדדים מתייחס בטיעוניהם לבנייה שבוצעה בנכס ללא היתר, להליכים מנהליים ואחרים, לצווי הריסה, לתוכנית עבור תב"ע נקודתית שנועדה להכשיר בנייה, ועוד.
--- סוף עמוד 7 ---
בעלי הנכס מעלים טענות גם לגבי ערבות בנקאית, תשלומי דמי השכירות ואף העברת זכויות ללא אישור. מצד שוכרי המשנה, חברת ונציה בפרט, מועלות בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד טענות כספיות לגבי: סכומים שנגבו ע"י התובע שלא כדין; תשלומים לגבי מערכת חשמל לא תקינה שהותקנה ע"י סמי, אביו של יניב; יתרת הלוואה שהעמידה ונציה לתובע ולא נפרעה במלואה; פיצויים נזיקיים ופיצוי חוזי מוסכם. בכתב ההגנה מועלים הדברים בגדרה של טענת קיזוז שהיקפה כ-2.1 מיליון ₪. התביעה שכנגד הועמדה לצרכי אגרה על סך של 300,000 ₪.