בין נוסחי ההסכם שהוגשו לתיק יש הבדל בתקופה בה יש להודיע על רצון לאי מימוש אופציה. בנוסח התובע מופיעה תקופה בת 45 יום. בנוסח בעלי הנכס מופיע תיקון בכתב יד לפיו התקופה תהיה בת 90 יום. הדבר אינו רלוונטי לענייננו שכן בכל מקרה עודכנה תקופה זו בגדרו של נספח 2009. בהתייחס לתקופות האופציה נקבע בנספח (בסע' 6):
"למען הסר ספק יובהר כי באשר לסעיף 4 להסכם השכירות, האופציה תיכנס אוטומטית לתוקף אלא אם יודיע השוכר בכתב על אי רצונו למימוש האופציה 60 יום קודם לכל תקופת אופציה רלוונטית."
34. סעיף 12 להסכם השכירות הראשי עוסק ב"סיום השכירות ע"י המשכיר". גם לשון סעיף זה שונה בין הנוסחים השונים של הסכם השכירות הראשי (נוסחי אבידן, ונציה, הבעלים). בשלושת הנוסחים עוסק סעיף 12 ב"סיום השכירות ע"י המשכיר", ובכולם עוסק סעיף משנה 12.1 במקרים אשר בגינם ניתן להביא לסיום מיידי של ההסכם הראשי. שוני בין הנוסחים קיים לגבי המקרים המזכים את בעלי הנכס בסיום מיידי של ההסכם. בנוסח בעלי הנכס קיימים חמישה סעיפי משנה (12.1א-12.1ה) המונים מקרים המזכים את בעלי הנכס בסיום מיידי של ההסכם. בנוסח אבידן ובנוסח ונציה מופיעים שני סעיפי משנה בלבד (12.1א, 12.1ב).
--- סוף עמוד 13 ---
לכאורה מדובר בהבדל של ממש. ברם, אין להבדל זה משמעות לצרכינו, שכן טיעוני הצדדים עוסקים ממילא במקרים הנזכרים בשני סעיפי משנה אשר קיימים בכל הנוסחים, סעיפים 12.1א ו-12.1ב.
35. סעיפים 12.1א ו-12.1ב להסכם השכירות קובעים:
"12.1 למשכירה הזכות להביא הסכם זה לסיום מיידי בכל אחד מן המקרים המפורטים להלן:
א. אם השוכר לא ישלם תשלום כלשהו שעליו לשלם, במדויק או במועד, הן של דמי השכירות או של תשלומים אחרים, ולא תיקן ההפרה תוך [...] ימים משנדרש לכך בכתב ע"י המשכיר.
ב. כל הפרה אחרת שתגרם על ידי השוכר בביצוע תנאי מתנאי הסכם זה או בהתחייבויותיו על פי הסכם זה, ובלבד שנתנה לשוכר הזדמנות לתקן את ההפרה והוא לא עשה כן תוך [...] ימים.
גם פה יש בין הנוסחים השונים של הסכם השכירות הראשי, הבדל במספר הימים הנקוב בסעיפים 12.1א ו-12.1ב. בנוסחי אבידן וונציה התקופה לתיקון ההפרה הייתה ארוכה יותר באופן משמעותי מהתקופה שהופיעה בנוסח הבעלים. ברם, גם כאן אין להבדל זה משמעות לענייננו לנוכח עדכון שחל ממילא בנספח 2009.
בסע' 8 לנספח 2009 הובהר לגבי סיום השכירות ע"י המשכיר: