14. מנגד, המשיבים הפורמאליים 2-6 הצטרפו לנימוקי ביטלמן בבקשת רשות הערעור. בתוך כך, המשיבים הפורמאליים 4-3 הוסיפו מטעמם כי על מנת שבעל דין יהא רשאי שלא לחשוף ראיה רלוונטית המצויה באמתחתו, עליו להוכיח כי קיים חיסיון המוכר בדין המאפשר לו לחסותה. ואולם, חברת אזולאי, כך נטען, לא טענה לקיומו של חיסיון במקרה דנן או הציגה כל טענה שבדין לאי מסירת הסכם הפירוד.
למען שלמות התמונה, יצוין כי גבעת שחמון והמשיבים הפורמאליים 8-7 לא הגישו כל תשובה מטעמם לבקשת רשות הערעור.
15. בתגובתה לתשובת חברת אזולאי, טענה ביטלמן כי בניגוד לנטען על ידי אזולאי, החלטת בית המשפט קמא מיום 2.11.2021 לא דחתה בפעם החמישית את בקשת ביטלמן לעיון בהסכם הפירוד, אלא זו הייתה הפעם הראשונה שבקשה זו נדחתה, ומשכך לא נפל כל שיהוי בהגשת בקשת רשות הערעור. עוד הוסיפה ביטלמן כי בניגוד לנטען, היא אכן פנתה לגבעת שחמון בבקשה לעיון בהסכם הפירוד, ואף הגישה בקשות בעניין זה לבית המשפט קמא.
דיון והכרעה
16. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות לה, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לדון בבקשת רשות הערעור שלפניי כאילו ניתנה רשות ערעור, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כן הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, כפי שיבואר להלן.
17. הלכה היא כי החלטות העוסקות בסדרי דין ובאופן ניהול ההליך המשפטי מצויות בגדר הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, ולמעט במקרים חריגים תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן. כלל זה חל ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, פסקה 9 (28.6.2020); רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין, פסקה 5 (4.2.2020); רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 10 (17.11.2019)). סבורני כי המקרה דנן אכן נמנה בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור.
18. כידוע, בשיטתנו קנתה לה שביתה התפיסה לפיה על הליכים אזרחיים להתנהל ב"קלפים פתוחים", ונדבך מרכזי בהקשר זה הוא הטלת חובה על בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם מסמכים רלוונטיים (רע"א 5649/16 מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ (בפירוק), פסקה 5 (13.10.2016); רע"א 4821/20 אבו ראס נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 8 (11.4.2021)). כך, תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א הישנות), מורה כי "בעל דין יצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו". הוראה דומה במהותה מופיעה גם בתקנה 15(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות), אשר קובעת כי לכתב טענות יצורף, בין היתר, "העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות".