84. כשהוצגו בפני נאשף תמונות השלטים השיב נאשף כי השלט שצולם הוא מבנה שהיה לגלובל מסחר בטייבה "והעברנו אותו לגלובל הנדסה. זה שלט שמודבקת על מבנה....השלט הראשית שמודבקת על הכניסה של המפעל...זה גלובל הנדסה." (עמ' 109 שורות 23-13 לפרוטוקול).
85. מעבר לאמור, ועל מנת להמחיש את ערבוב תחומי הפעילות שבין גלובל מסחר וגלובל הנדסה, מן הראוי לציין כי בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה ובטופס התביעה לקביעת דרגת נכות שמולא על ידי התובע נרשם שם המעביד כ"גלובל מסחר ר.ס.א. בע"מ" ויוסף (נאשף) צוין
--- סוף עמוד 17 ---
שם כ"מנהל" (נספח ד' לתע"ר התובע). נאשף אמנם הכחיש את נכונות ציון חברת גלובל מסחר כמעסיקתו של התובע על גבי הטפסים אך הוסיף כי מספר תיק המעביד הרשום בצמוד לכך הוא של חברת גלובל הנדסה (ס' 34 לתצהירו).
86. בנוסף, בתלוש המשכורת שהנפיקה גלובל הנדסה לתובע (רק ביום 11.3.12 כמופיע בתחתית התלוש, נספח א' לתצהירו של נאשף) כמו גם בדו"ח על ניכויים ממשכורת שהנפיקה גלובל הנדסה (נספח ב' לתצהירו של נאשף) מצוינת כתובתה של גלובל הנדסה בטייבה.
87. הנתונים האמורים מעוררים סימני שאלה רבים: אם אמנם גלובל הנדסה נשארה בטייבה, לשם מה שכרה מפעל באבן יהודה? אם כטענת הנתבעים גלובל מסחר נשארה בטייבה, מדוע לא הבחינו בין השתיים לצרכי כתובת? אם כטענתו של נאשף גלובל מסחר עדיין מוסיפה לפעול מטייבה בלבד – מדוע הועבר מבנה שלה לאבן יהודה? שאלות ותמיהות אלו ללא ספק מחזקות את המסקנה בדבר קיומם של קשרי עבודה הדוקים בין שתי החברות. אמנם מדובר בישויות משפטיות נפרדות, ואולם הן פועלות יחדיו ובמשותף מאותה כתובת. אציין כי נאשף עומת עם נתונים אלו בחקירתו הנגדית אך לא נמצאה בפיו תשובה מניחת דעת לעניין זה זולת התשובה שהפנתה להסכם השכירות שנקשר בין גלובל הנדסה לבין פרי אור לעניין הפעילות באבן יהודה (עמ' 114-111 לפרוטוקול).
88. בנוסף, נאשף הודה כי כמנהל היה לו משרד גם באבן יהודה וגם בטייבה (עמ' 180 שורות 11-6 לפרוטוקול), גם ג'אד אלנאשף הודה בכך (עמ' 213 לפרוטוקול). מאחר שנאשף היה הבעלים היחיד של גלובל מסחר והיה המנהל של שתי החברות, ומאחר שהודה בעצמו כי היו לו משרדים במפעל באבן יהודה, ובפרט משלא הצביע על כל מסמך או ראיה אחרת – יש להניח ברמת הסתברות גבוהה מ – 51% כי ממשרדו במפעל באבן יהודה ביצע עבודות ניהול הקשורות לגלובל הנדסה ולגלובל מסחר גם יחד.