89. נאשף הודה כי את תנאי ההעסקה של התובע הוא סיכם עמו בעצמו (עמ' 108 שורות 21-16 לפרוטוקול). כפי שראינו לעיל, נאשף היה הבעלים של גלובל מסחר ושל גלובל הנדסה כאחד, וניהל בפועל את פעילותן של שתי החברות. שתי החברות פעלו, בין היתר, מתוך מתחם המפעל באבן יהודה.
90. עבודתו של התובע בשמירה רלוונטית אפוא לעבודתן של שתי החברות (שמירה על משאיות המיובאות על ידי גלובל מסחר ואשר גלובל הנדסה מרכיבה עליהן מרכבים שונים, כמו גם שמירה על משאיות שלא יובאו על ידי גלובל מסחר ואשר גלובל הנדסה התבקשה להרכיב עליהן מרכבים). ואולם, גם אם נאשף הוא שנשא ונתן עם התובע ביחס לשכרו והוא זה ששילם את שכרו בפועל – גם אם "בשחור" כטענת התובע, אין זה הגיוני שהתשלום נעשה על ידו בכובעו כאדם פרטי אלא בכובעו כבעלים ומנהל של החברות שבבעלותו. המפעל שהוחל בהקמתו באבן יהודה הוא מפעל ששכרה גלובל הנדסה מאת פרי אור, והמתקנים עליהם התבקש ונדרש התובע לשמור היו של גלובל הנדסה ושל גלובל מסחר.
--- סוף עמוד 18 ---
91. כידוע, המבחן הקובע בדיני הנזיקין לעניין קביעת יחסי עובד ומעביד הוא מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח, ו"מעביד" מוגדר בפקודת הנזיקין כ- "מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור" (ס' 2 לפקודת הנזיקין).
92. לעניין זה, נקבע כי שליטה – בין בפועל ובין בזכות לשליטה, ואין נפקות למשכה (ר' ע"א 502/78 מ"י נ' ניסים פ"ד לה(4) 748 (1981)). בהתקיים מבחן זה, ייחשב בעל השליטה למעביד גם אם מתכונת העבודה שקבע עם פלוני הינה של קבלן משנה תחתיו, ואף אם לצרכים אחרים לא ייחשב הוא כמעביד (ר' ע"א 1062/15 והבי נ' נזאל (10.05.2016), להלן – "עניין והבי"). בתוך כך נקבע, כי לצורך פקודת הנזיקין ניתן לראות ביותר מגורם אחד כמעבידו של פלוני, מקום שהוכח כי התקיימו בגורמים אלו מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח כאמור (ר' עניין ווהבי לעיל; ר' גם ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) 415 (1988), להלן – "עניין בוארון")).
93. בשים לב לקביעתי שגלובל מסחר וגלובל הנדסה פעלו שתיהן מהמפעל באבן יהודה ונוהלו שתיהן בידי אותו אדם, והגם שמדובר בחברות שונות ונפרדות, עדיין ניתן לראות בשתיהן משום מחזיקות במפעל ומזמינות העבודה למתיחת כבל התקשורת מהמפעל לארון התקשורת במתחם (שהלוא תקשורת אמורה לשמש את פעילות שתי החברות). בהתאם, ניתן לראות בשתיהן משום מעבידות של התובע (השוו למשל לת"א 6104-11-17 פלוני נ' רפת בערבה בע"מ (18.01.2021); ת"א 2947-10 אבו פארה נ' שלפצ'נקו (05.02.2014)). קביעה זו תהיה רלוונטית לדיון ההמשך בשאלת האחריות, ובפרט לעניין היותה של גלובל מסחר צד שלישי לצורך זכותם של התובעים להיפרע ממנה במקרה של בליעה בתגמולי המל"ל (ר' למשל ע"א 22382-06-15 אבדיר נ' חרמש מבנים בע"מ (31.07.2016)).