169. כעת נשאלת השאלה האם עלה בידי התובע להוכיח כי מי מהנתבעים התרשל כלפיו או הפר כלפיו חובות חקוקות באופן כלשהו בכל הנוגע לנסיבות התאונה ועלייתו לגג – שהיא זו שהובילה לפגיעתו.
170. כפי שקבעתי קודם, גלובל הנדסה וגלובל מסחר היו שתיהן המעבידות של התובע בענייננו, ובשתיהן ניתן לראות לצרכי תאונה זו גם משום "מזמינות העבודה" של מתיחת כבל התקשורת על ידי אבו עטיה וכמחזיקות המקרקעין לגביהם הוזמנה העבודה. אבו עטיה הינו קבלן עצמאי ששירותיו הוזמנו על ידי המעבידות של התובע ומזמינות העבודה. פרי אור היא בעלת המקרקעין בהם מצוי הגג שנשבר.
--- סוף עמוד 31 ---
171. להלן נבחן אחריותו של כל אחד מהגורמים הללו בנסיבות.
חובותיהם של מעבידים, מזמיני עבודה, קבלנים ומחזיקים במקרקעין - כללי
172. מעבידים, מזמיני עבודה, קבלנים ראשיים או קבלני משנה ומחזיקים במקרקעין עשויים לחוב בנזיקין כלפי עובדים הנפגעים בתחומי המקרקעין וזאת הן מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה והן מכוח עוולת הרשלנות.
173. אשר לעוולת הפרת חובה חקוקה, ס' 63 לפקודת הנזיקין קובע כי:
"(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני."
174. חמישה הם אפוא יסודותיה הפוזיטיביים של עוולת הפרת חובה חקוקה: חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון החיקוק. היסוד הנגטיבי, הקבוע בסעיף 63(א) סיפה, הוא שהחיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין (ר' עניין סולל בונה לעיל).
175. אשר לעוולת הרשלנות, תנאי ראשון לאחריות על-פי עוולת הרשלנות הוא שהמזיק חב חובת זהירות – מושגית וקונקרטית – לניזוק, הנקבעת לפי מבחן הצפיות שבסעיף 36 לפקודת הנזיקין. הכלל הוא שבמקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית, אלא אם קיימים שיקולים מיוחדים של מדיניות משפטית המצדיקים צמצום החובה או שלילתה. חובת זהירות קונקרטית קיימת אם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את התרחשות הנזק למי שניזוק בפועל.