83. אם לא די בכך, הרי בתמונות המפעל שצורפו כנספח ב' לתצהיר התובע נראה מבנה המפעל כשעל קירו החיצוני מתנוססים שני שלטים, שעליהם רשום באותיות קידוש לבנה: על האחד - "גלובל הנדסה"; ועל השני – "גלובל מסחר ר.ס.א. בע"מ מחלקת טרייד אין".
84. כשהוצגו בפני נאשף תמונות השלטים השיב נאשף כי השלט שצולם הוא מבנה שהיה לגלובל מסחר בטייבה "והעברנו אותו לגלובל הנדסה. זה שלט שמודבקת על מבנה....השלט הראשית שמודבקת על הכניסה של המפעל...זה גלובל הנדסה." (עמ' 109 שורות 23-13 לפרוטוקול).
85. מעבר לאמור, ועל מנת להמחיש את ערבוב תחומי הפעילות שבין גלובל מסחר וגלובל הנדסה, מן הראוי לציין כי בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה ובטופס התביעה לקביעת דרגת נכות שמולא על ידי התובע נרשם שם המעביד כ"גלובל מסחר ר.ס.א. בע"מ" ויוסף (נאשף) צוין
--- סוף עמוד 17 ---
שם כ"מנהל" (נספח ד' לתע"ר התובע). נאשף אמנם הכחיש את נכונות ציון חברת גלובל מסחר כמעסיקתו של התובע על גבי הטפסים אך הוסיף כי מספר תיק המעביד הרשום בצמוד לכך הוא של חברת גלובל הנדסה (ס' 34 לתצהירו).
86. בנוסף, בתלוש המשכורת שהנפיקה גלובל הנדסה לתובע (רק ביום 11.3.12 כמופיע בתחתית התלוש, נספח א' לתצהירו של נאשף) כמו גם בדו"ח על ניכויים ממשכורת שהנפיקה גלובל הנדסה (נספח ב' לתצהירו של נאשף) מצוינת כתובתה של גלובל הנדסה בטייבה.
87. הנתונים האמורים מעוררים סימני שאלה רבים: אם אמנם גלובל הנדסה נשארה בטייבה, לשם מה שכרה מפעל באבן יהודה? אם כטענת הנתבעים גלובל מסחר נשארה בטייבה, מדוע לא הבחינו בין השתיים לצרכי כתובת? אם כטענתו של נאשף גלובל מסחר עדיין מוסיפה לפעול מטייבה בלבד – מדוע הועבר מבנה שלה לאבן יהודה? שאלות ותמיהות אלו ללא ספק מחזקות את המסקנה בדבר קיומם של קשרי עבודה הדוקים בין שתי החברות. אמנם מדובר בישויות משפטיות נפרדות, ואולם הן פועלות יחדיו ובמשותף מאותה כתובת. אציין כי נאשף עומת עם נתונים אלו בחקירתו הנגדית אך לא נמצאה בפיו תשובה מניחת דעת לעניין זה זולת התשובה שהפנתה להסכם השכירות שנקשר בין גלובל הנדסה לבין פרי אור לעניין הפעילות באבן יהודה (עמ' 114-111 לפרוטוקול).
88. בנוסף, נאשף הודה כי כמנהל היה לו משרד גם באבן יהודה וגם בטייבה (עמ' 180 שורות 11-6 לפרוטוקול), גם ג'אד אלנאשף הודה בכך (עמ' 213 לפרוטוקול). מאחר שנאשף היה הבעלים היחיד של גלובל מסחר והיה המנהל של שתי החברות, ומאחר שהודה בעצמו כי היו לו משרדים במפעל באבן יהודה, ובפרט משלא הצביע על כל מסמך או ראיה אחרת – יש להניח ברמת הסתברות גבוהה מ – 51% כי ממשרדו במפעל באבן יהודה ביצע עבודות ניהול הקשורות לגלובל הנדסה ולגלובל מסחר גם יחד.
89. נאשף הודה כי את תנאי ההעסקה של התובע הוא סיכם עמו בעצמו (עמ' 108 שורות 21-16 לפרוטוקול). כפי שראינו לעיל, נאשף היה הבעלים של גלובל מסחר ושל גלובל הנדסה כאחד, וניהל בפועל את פעילותן של שתי החברות. שתי החברות פעלו, בין היתר, מתוך מתחם המפעל באבן יהודה.
90. עבודתו של התובע בשמירה רלוונטית אפוא לעבודתן של שתי החברות (שמירה על משאיות המיובאות על ידי גלובל מסחר ואשר גלובל הנדסה מרכיבה עליהן מרכבים שונים, כמו גם שמירה על משאיות שלא יובאו על ידי גלובל מסחר ואשר גלובל הנדסה התבקשה להרכיב עליהן מרכבים). ואולם, גם אם נאשף הוא שנשא ונתן עם התובע ביחס לשכרו והוא זה ששילם את שכרו בפועל – גם אם "בשחור" כטענת התובע, אין זה הגיוני שהתשלום נעשה על ידו בכובעו כאדם פרטי אלא בכובעו כבעלים ומנהל של החברות שבבעלותו. המפעל שהוחל בהקמתו באבן יהודה הוא מפעל ששכרה גלובל הנדסה מאת פרי אור, והמתקנים עליהם התבקש ונדרש התובע לשמור היו של גלובל הנדסה ושל גלובל מסחר.
--- סוף עמוד 18 ---
91. כידוע, המבחן הקובע בדיני הנזיקין לעניין קביעת יחסי עובד ומעביד הוא מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח, ו"מעביד" מוגדר בפקודת הנזיקין כ- "מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור" (ס' 2 לפקודת הנזיקין).
92. לעניין זה, נקבע כי שליטה – בין בפועל ובין בזכות לשליטה, ואין נפקות למשכה (ר' ע"א 502/78 מ"י נ' ניסים פ"ד לה(4) 748 (1981)). בהתקיים מבחן זה, ייחשב בעל השליטה למעביד גם אם מתכונת העבודה שקבע עם פלוני הינה של קבלן משנה תחתיו, ואף אם לצרכים אחרים לא ייחשב הוא כמעביד (ר' ע"א 1062/15 והבי נ' נזאל (10.05.2016), להלן – "עניין והבי"). בתוך כך נקבע, כי לצורך פקודת הנזיקין ניתן לראות ביותר מגורם אחד כמעבידו של פלוני, מקום שהוכח כי התקיימו בגורמים אלו מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח כאמור (ר' עניין ווהבי לעיל; ר' גם ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) 415 (1988), להלן – "עניין בוארון")).
93. בשים לב לקביעתי שגלובל מסחר וגלובל הנדסה פעלו שתיהן מהמפעל באבן יהודה ונוהלו שתיהן בידי אותו אדם, והגם שמדובר בחברות שונות ונפרדות, עדיין ניתן לראות בשתיהן משום מחזיקות במפעל ומזמינות העבודה למתיחת כבל התקשורת מהמפעל לארון התקשורת במתחם (שהלוא תקשורת אמורה לשמש את פעילות שתי החברות). בהתאם, ניתן לראות בשתיהן משום מעבידות של התובע (השוו למשל לת"א 6104-11-17 פלוני נ' רפת בערבה בע"מ (18.01.2021); ת"א 2947-10 אבו פארה נ' שלפצ'נקו (05.02.2014)). קביעה זו תהיה רלוונטית לדיון ההמשך בשאלת האחריות, ובפרט לעניין היותה של גלובל מסחר צד שלישי לצורך זכותם של התובעים להיפרע ממנה במקרה של בליעה בתגמולי המל"ל (ר' למשל ע"א 22382-06-15 אבדיר נ' חרמש מבנים בע"מ (31.07.2016)).
94. כזכור, התובע 1 טען כי יש לראות בנאשף כמעסיקו, וטען כי יש לייחס לו אחריות אישית לנזקיו. השאלה הנשאלת היא האם נכון לעשות כן בנסיבות המקרה דנן. אני סבורה כי על אף שנאשף היה "המביא והמוציא" בהתנהלותן של גלובל מסחר ושל גלובל הנדסה, כל התקשרותו עם התובע נעשתה לשם פעילותן של החברות והוא היה אורגן החברות הללו, המנהל האחראי, שתחת ניהולו פעל התובע בלבד.
מעמדה של פרי אור
95. פרי אור היא כאמור הבעלים של כל המתחם – הן זה שהושכר בהסכם לגלובל הנדסה, והן זה שהושכר לנייר און, המפעל הצמוד, בשטחו נחת התובע בעקבות נפילתו מהגג שנשבר.
מעמדו של אבו עטיה
96. מן העדויות שעלו בפניי, ומגרסאותיהם של הנתבעים כמו גם של אבו עטיה עלה כי נאשף הזמין את אבו עטיה לצורך ביצוע העברת כבל הבזק מהמושכר לארון התקשורת.
--- סוף עמוד 19 ---
97. בתחילת חקירתו הנגדית לא ידע נאשף לציין האם נחתם הסכם עבודה עם אבו עטיה (עמ' 168 שורות 15-5 לפרוטוקול), אך בהמשך עדותו הודה כי לא היה הסכם כתוב כאמור (עמ' 168 שורות 19-16 לפרוטוקול).
98. נאשף גם לא ידע להשיב על השאלה האם הוצאו קבלות בגין עבודתו שכן הוא קרוב משפחה, וצריך היה להפנות השאלה לרואה החשבון (עמ' 168 שורות 24-21; עמ' 169 שורות 20-1 לפרוטוקול). בהמשך עדותו אף הודה: "לא יודע אם שילמנו לו...או לא שילמנו לו." (עמ' 169 שורות 23-21; עמ' 170 שורות 7-1 לפרוטוקול).
99. נאשף הודה כי היו דרושות עבודות חשמל שונות ורחבות יותר אך אבו עטיה ביצע רק חלק מהן (עמ' 1173-170 לפרוטוקול).
100. ג'אד אלנאשף, אחיו של נאשף, לא ידע אף הוא לציין האם שולם לאבו עטיה תשלום כלשהו בגין עבודתו שכן "אני לא יודע לגבי סמיר כיון שסמיר הוא גם חבר...קרוב משפחה...אני לא יודע אם באותו יום עבור זה שהיה בא כמה שעות קיבל כסף, לא קיבל כסף. ממני לא קיבל כסף, זו התשובה שלי...אם היו נותנים לו היו לוקחים, הייתי צריך לחתום על צ'ק. ואני מורשה חתימה בחברה. אם לא חתמתי על צ'ק אז לא קיבל" (עמ' 220-219 לפרוטוקול).
101. בשים לב לעדותו של אבו עטיה עצמו כי באותה תקופה היה מובטל, ספק בעיניי אם אכן לא שולם לאבו עטיה שכר כלשהו בגין עבודתו. אני סבורה כי האפשרות המסתברת יותר היא ששולם לו שכר אשר לא נרשם ולא דווח, שכר "בשחור".
102. אשר על כן, אני קובעת כעניין של ממצא עובדתי כי הזמנתו של אבו עטיה לביצוע העבודה נעשתה על רקע היכרות חברית/משפחתית בינו לבין משפחת נאשף, אבו עטיה שימש לצורך כך כקבלן חיצוני שהוזמן על ידי נאשף עבור שתי החברות גלובל הנדסה וגלובל מסחר (בנוסף לקבלנים אחרים שעבדו במתחם), ושכרו שולם "בשחור".
מתי החלה תקופת העסקתו של התובע במפעל?
103. כאמור, גרסת התובע הייתה כי החל לעבוד כשומר במפעל אצל נאשף שהיה מעסיקו והבעלים של חברות גלובל מסחר וגלובל הנדסה החל מחודש 7/2011 ועד למועד התאונה. לטענתו, נאשף הוא זה ששילם לו את שכרו בסך 6,000 ₪ מדי חודש ב"שחור", ולא הוציא לו תלוש במהלך שלושת החודשים שעבד אצלו. תלוש השכר היחיד שהונפק לו היה לאחר התאונה עם פרטים לא נכונים ולא מדויקים שהוגש למל"ל כדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה (ס' 3; 7 לתצהירו, ר' עמ' 30 שורות 24-19 לפרוטוקול).
104. התובע התעקש בחקירתו הנגדית על כך שהחל לעבוד במפעל של הנתבעים בחודש 7/11 (עמ' 31 לפרוטוקול). התובע הודה כי עבודתו הייתה עבודת שמירה, וציין כי היו דברים לשמור עליהם כבר מחודש 7/11 דוגמת אוטו, מלגזות, ברזלים (עמ' 35-33; עמ' 67 לפרוטוקול).
--- סוף עמוד 20 ---
התובע ציין: "...יש ברזלים ויש לוח, הרבה לוח שאנחנו עשינו גדר, זה היה שם...כן זה היה שם יום ראשון." (עמ' 68 שורות 15-9 לפרוטוקול, ור' גם עמ' 69 לפרוטוקול).
105. לטענת התובע נאשף הביא משאיות מחוץ לארץ (5-7 משאיות) ואחסן במפעל והתובע שמר עליהן, וזאת בנוסף למשאיות לא חדשות שהיו מחוץ למבנה (עמ' 37-36 לפרוטוקול). התובע טען כי היו עובדים נוספים מלבדו שעבדו במפעל (עמ' 38-37 לפרוטוקול), אם כי בהמשך עדותו ציין שעובדים לא היו שם החל מיום עבודתו הראשון (עמ' 66 שורה 24 לפרוטוקול).
106. לעומתו, גרסתו של נאשף הייתה כי גלובל הנדסה החלה העסקתו של התובע כשומר בחודש 9/11 בלבד.
107. לתמיכה בגרסתו ציין נאשף, כי החל מחודש 4/11 לערך אחיו ג'אד אלנאשף היה במגעים עם פרי אור לשכירת השטח בו תתחיל פעילות המפעל בפועל והשטח הצריך עבודות שיפוץ מקיפות הואיל והיה ללא תשתית משרדים, חשמל, מים או ביוב וכיו"ב. לטענתו גלובל הנדסה ביקשה מפרי אור שהות בת 4 חודשים במהלכם לא תשלם שכירות ועל אף שההסכם נכנס לתוקפו בחודש 6/11, פרי אור הסכימה להשהות קבלת דמי השכירות עד 1.8.11 וכך גם נרשם בחוזה השכירות וגם היה בפועל (ס' 10-6 לתצהירו המשלים).
108. בתוך כך ציין נאשף בתצהירו, כי למיטב זכרונו עבודות השיפוץ במושכר החלו מחודש 6/11 ועד לאמצע חודש 10/11 ומאמצע חודש 9/11 החלה העברת ציוד למושכר ותחילת העבודות במפעל במגבלות הקיימות, ורק מ – 9/11 החלה גלובל הנדסה להעסיק עובדים שכירים במושכר כיוון שעד אז לא היו שום נכסים במושכר זה (ס' 13-11 לתצהירו המשלים).
109. ואולם בחקירתו הנגדית התבררה תמונה מורכבת יותר ושונה של המציאות, ולפיה עבודות להכנת המושכר, הכוללות עבודות והכנסת ציוד טעון שמירה, החלו עוד הרבה לפני 9/11.
110. כך למשל, כשנשאל נאשף האם מחודש 6/11-9/11 לא עשו שום פעילות בשטח השיב נאשף:" פעילות למפעל לא. אולי פה ושם נקיון, איזשהו משהו של להביא קבלנים לראות מה אנחנו רוצים לעשות. אבל עבודות פיזיות בבניה וזה, ש: כלום. ת: היה התחלתי עוד..." (עמ' 126 שורות 24-20; עמ' 127 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א), ובהמשך חקירתו הודה כי בשביל עבודות ההכנה צריך ציוד, כבלים, כלי עבודה וכו (עמ' 180 שורות 24-20; עמ' 181 שורות 8-1 לפרוטוקול), וכדבריו של נאשף:
"אנחנו לקח לנו...יותר מחצי שנה להכין את הקרקע, נקודה. זה לא סודי. זה לא להתחמק, זה לא שום דבר. באנו למקום של בית אריזה, מלא מיכלים של עץ שהיו של פעם, או קיי, זרוקים עם לכלוך, עם כל מיני, לקח לנו כמה חודשים להכין את זה. גבירתי יש במפעל של ייצור משהו יש עמדות – להכין חשמל, להכין אוויר, להכין מים, להכין מה שצריך, כל התשתית הזה אנחנו הכנו. לקח לנו המון זמן." (עמ' 121 שורות 15-7 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).
--- סוף עמוד 21 ---
111. בהמשך חקירתו הנגדית, כאשר נדחק לפינה ונשאל אילו קבלנים הגיעו למקום לצורך הכנות השיב נאשף: "היו קבלנים של מים....של חשמל,...של ביוב, של בניה, כן היו." וציין כי העברת הציוד של המפעל לשטח הייתה בשלב מאוחר יותר (עמ' 129 שורות 23-19; עמ' 130 שורות 7-6 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).
112. מאוחר יותר, ובעקבות התערבות בית המשפט הודה נאשף כי:" זה קבלן חיצוני שהתחיל לעבוד עבודה שמספק עבודות שירות לחשמל ומים וזה, זה אחרי התחלת, כשנכנסנו. אחרי חודש 06. מתי תאריך וזה לא יודע...אז מ – 06 וצפונה" והודה כי הדבר אפשרי גם ביחס לחודש 7/11; 8/11 ו – 9/11 (עמ' 133-130; עמ' 180 שוות 16-12 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).