113. אמנם נאשף צירף לתצהירו המשלים פלט מכרטסת הנהלת חשבונות של גלובל הנדסה לפיה דמי שכירות שולמו החל מחודש 8/11 (נספח ב' לתצהירו המשלים), ומשכורות לעובדים שולמו החל מחודש 9/11 (נספח ג' לתצהירו המשלים). ואולם פלט כרטסת הנהלת החשבונות, שתיעד לכאורה הוצאות כספיות החל מחודש 5/11 לא פירט דבר אודות הפעילויות שנעשו בשטח– גם לשיטתו של נאשף עצמו, ואין בו תיעוד לשום פעילות של החברה זולת שכר דירה ומשכורות. לא הייתה בפיו של נאשף תשובה מניחת דעת לכך (עמ' 138-135 לפרוטוקול).
114. נאשף ציין בחקירתו הנגדית כי קיים תיעוד לפעילותה של גלובל הנדסה באבן יהודה, כי קיים "תיק של המפעל" וכי "הכל רשום", אך למרות זאת הפנה אל רואה החשבון שלו ולא טרח להציג כל מסמך שיתעד את הפעילות (או היעדר הפעילות) של גלובל הנדסה להעברת ציוד למפעל באבן יהודה (כגון מתכות, מלגזות, כלי עבודה, תעודות משלוח וכו) מרגע שקיבלו את המפעל לחזקתם ((עמ' 114 שורות 24-18 עד עמ' 116 שורות 9-1; עמ' 118-116; עמ' 121 שורות 24-16; עמ' 124 שורות 24-8 לפרוטוקול).
115. גם ג'אד אלנאשף, אחיו של נאשף, לא יכול היה להציג חשבונות, קבלות, אישורים ותיעוד אחר כלשהו המלמדים על התחלת הפעילות של גלובל הנדסה במתחם, הגם שהודה שצריכים להיות אישורים כאלו (לאחר מכן ציין "לא זוכר") והפנה לרואה החשבון של החברה (עמ' 219-214 לפרוטוקול). ג'אד אלנאשף לא ידע לציין כמה קבלנים עבדו במתחם גלובל הנדסה מאז 6/11 הגם שהודה כי היו כל מיני קבלנים (צנרת, עבודות גידור, בניית משרדים, מסגר לבניית שערים) וציין כי אחיו (נאשף) הוא זה שהתנהל מול הקבלנים וביצע העבודה ותפקידו של ג'אד אלנאשף היה לחתום על הצ'קים (עמ' 224-221 לפרוטוקול). רק בהמשך חקירתו חולצה מפיו התשובה כי: "בחודש יוני, יולי, אוגוסט וגם ספטמבר עשינו עבודות התאמת מושכר. זו התשובה." (עמ' 224 שורות 8-7 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א. ר' גם עדותו בעמ' 225 לפרוטוקול).
116. מן המקובץ עולה אפוא, כי גם נאשף וגם אחיו, הודו בסופו של יום, לאחר חקירה נגדית ממושכת, כי בוצעו בשטחי המפעל עבודות להכנת המושכר ולהתאמתו לצרכי הנתבעים, וזאת החל מקבלת המושכר לידיהם, כבר בחודש 6/11. לצד זאת, לא נמצא –ומכל מקום לא הוצג – כל תיעוד להתנהלות זו של הנתבעים.
--- סוף עמוד 22 ---
117. הדבר לא יכול שלא לעורר את החשד לכך שפעילות בשטח אמנם בוצעה אך תשלומים לקבלנים לא, לפחות לא באופן מתועד ומסודר. חשד זה משמש תמיכה לקביעה כי שכרו של אבו עטיה שולם בשחור, וגם ישמש בהמשך כתמיכה לקביעה שגם שכרו של התובע עובר לתאונה שולם לו "בשחור".
118. בעוד שגרסתו של נאשף נסדקה בחקירתו הנגדית, דבריו של התובע לא נסתרו, הוא חזר על גרסתו גם במהלך חקירתו הנגדית. במאמר מוסגר אציין בהקשר זה, כי התובע עצמו העיד בחקירתו הנגדית שמאז הגעתו לישראל ועוד לפני עבודתו במפעל הנתבעים עבד במפעל של טונה ולאחר מכן בטייבה בהנחת כבלי חשמל ואף זאת לא קבלת תלושי משכורת (עמ' 26-25 לפרוטוקול), באופן שמחזק את היתכנותו העובדתית של מצב דברים שכזה.
119. מכל הטעמים שפורטו לעיל אני מוצאת לנכון להעדיף את גרסתו של התובע לעניין זה וקובעת כממצא עובדתי שהתובע החל לעבוד עבור הנתבעים כשומר החל מחודש 7/11, כאשר שכרו שולם "בשחור".
כיצד התרחשה התאונה מושא התביעה, מה גרם להתרחשותה והאם זו אמנם תאונת עבודה?
120. בעניין אופן התרחשות התאונה מונחות בפניי שלוש גרסאות מעט שונות: של התובע עצמו, של נאשף ושל אבו עטיה. כפי שארחיב להלן, גרסתו של התובע היא ההגיונית והמהימנה ביותר מבין שלושתן ואני מוצאת לנכון לאמצה במלואה, ואנמק.
121. על פי גרסת התובע, ביום 24.9.11 נאשף מעסיקו ביקש ממנו לעזור לטכנאי בביצוע עבודה שבא לבצע במפעל. בהוראת הטכנאי עלה לגג המבנה ומתח כבל מצד אחד של הגג לצדו השני ובדרכו חזרה למקום ממנו עלה – הגג נשבר, נפער חור והתובע נפל דרכו לרצפת המבנה מגובה כ – 7 מטרים ונפגע קשות בכל חלקי גופו. בנפילתו נפל למפעל סמוך לזה של גלובל הנדסה והיה צורך לפרוץ את הדלת על מנת לחלצו (ס' 4 לתצהיר התובע).
122. גרסתו של התובע כי עלה לגג לאחר שנאשף ביקש ממנו לסייע לטכנאי ולאחר שהטכנאי עצמו ביקש ממנו לעלות לגג המבנה, נתמכת גם בעדות שמסר במשטרה ביום 16.2.12 (נספח ב' לתצהיר התובע). התובע חזר על גרסתו האמורה גם בחקירתו הנגדית, שם הוא ציין כי החשמלאי ביקש ממנו עזרה (עמ' 38 שורה 18 לפרוטוקול), ואולם הבהיר כי הדבר היה לאחר שנאשף עצמו בא אל התובע וביקש ממנו שיעזור לחשמלאי, שכבר היה אותה עת על הגג וקרא לתובע לעלות (עמ' 39 שורות 24-1; עמ' 40; עמ' 62 שורה 14; עמ' 70 שורות 24-21; עמ' 71 שורות 6-1; עמ' 74 שורות 13-9; עמ' 82 שורה 2 לפרוטוקול).
123. התובע התעקש בעדותו כי נאשף היה במפעל בבוקר יום התאונה על אף שדובר ביום שבת (עמ' 73 שורות 4-1 ; עמ' 81 שורה 24 לפרוטוקול), והתעקש על כך שלאחר שנאשף אמר לו לעזור לאבו עטיה, נאשף עצמו הלך מן המקום (עמ' 73 שורות 13-7 לפרוטוקול), וכדבריו:
--- סוף עמוד 23 ---
"יוסף (נאשף – מר"א) הוא על הרכב שלו, קרא לי, אמר לי – ס' בוא. הלכתי, מה קרה? אמר לי – אתה תלך לחשמלאי שמה ותעזור לו. הלכתי לחשמלאי, מה קרה? אמר לי – תעלה..."
...
הוא (אבו עטיה – מר"א) אמר לי – תעלה למעלה, כן לעלות למעלה. אני הלכתי למעלה והוא אמר לי – תסדר זה, זה זה ועשיתי."
(עמ' 74 שורות 22-15; עמ' 75 שורות 3-2, לפרוטוקול, ההדגשות שלי – מר"א).
124. ביחס לנאשף עצמו, כשנשאל אם אמר לו לעלות למעלה חידד התובע והשיב: "לא. יוסף אמר לי – החשמלאי למעלה, על הגג תלך. ש. לך לעזור לו. ת. כן, תעזור." (עמ' 75 שורות 7-4 לפרוטוקול).
125. כשתיאר התובע את האירוע בעדותו ציין:
"היה כבל גדול, כבל כזה,...מסובב, כן..הכבל הזה מפה שים שם.
כב' השופטת: הוא אמר לך למשוך את הכבל,
ת. מצד שני, כן....הוא אמר לי – הכבל הזה מפה, קח מפה, שים שמה....אני מתחתי כבל מצד אחר לצד השני. איפה הוא רוצה. בסדר?...כן, הוא אמר לי – שים שם.
...
הוא (אבו עטיה – מר"א) עלה למעלה, הכבל היה למטה...ועמד יוסף אמר לי – תיקח את הכבל הזה, סמיר עלה למעלה, לך תעזור לו. לקחתי את הכבל הזה, אני דיברתי עם סמיר, מה נעשה? אמר הוא – תמתח מפה עד הוא, איפה הוא עומד, אמר לי תמתח משם עד לפה.
ש: כן, אבל יוסף אמר לך שצריך לעזור לו למתוח את הכבל.
ת: כן, כן....ומתחתי עד פה וחזרתי."
(עמ' 40 שורות 24-23; עמ' 41 שורות 18-1; עמ' 42 שורה 12; עמ' 83 שורות 21-12 לפרוטוקול, ההדגשות שלי – מר"א).
126. התובע תיאר כי עלה מהסולם, הלך לקצה הגג, חזר חזרה ונפל באמצע הדרך כשרצה לרדת למטה, וכשהוא הלך באמצעו של הגג (עמ' 42-45; 78-76 לפרוטוקול). כשנשאל האם אבו עטיה הלך גם כן לאורך הגג השיב שכן אך אבו עטיה לא נפל, וגם לא הזהיר את התובע (עמ' 45 שורות 24-8 לפרוטוקול), וכשהוא עצמו נפל אבו עטיה עדיין היה על הגג (עמ' 62 שורה 21 לפרוטוקול).
127. התובע לא ידע לאשר כי המשטח בגג עליו דרך וממנו נפל היה חלון. לטענתו: "אני לא יודע. אבל אני עולה על הגג, אני לא יודע או שאני הלך על זה. הכל אותו דבר, אני רואה הכל אותו דבר..." (עמ' 64 שורות 24-20; עמ' 65 שורות 6-1 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).
--- סוף עמוד 24 ---
128. כשנשאל התובע האם ביקש מישהו שיבדוק את הגג כדי לוודא שהוא בסדר, השיב כי ראה שאבו עטיה עולה על הגג וחשב שהגג בסדר ולא חשב שהוא יישבר (עמ' 65 שורות 10-7 לפרוטוקול).
129. מנגד, נאשף ציין כי במסגרת ההכנות שביצעה גלובל הנדסה לקראת כניסתה למתחם היא הזמינה את אבו עטיה לביצוע עבודות חשמל/תקשורת כחלק מהקמת התשתיות במפעל, וכיוון שחדר החשמל/תקשורת של המבנה נמצא בקצה המבנה הסמוך לכביש הראשי (בצמוד לקיר של נייר און) היה על אבו עטיה להעביר כבלים מחדר חשמל/תקשורת זה אל המפעל של גלובל הנדסה, ולמיטב ידיעתו לא היה איש באתר זולת אבו עטיה (ס' 15-13 לתצהירו).
130. נאשף שלל לחלוטין בתצהירו את טענת התובע כי נאשף ביקש ממנו לעזור לאבו עטיה. לטענתו כלל לא ראה את התובע באותו יום וגם לא קיבל הודעה על כוונת התובע לסייע לאבו עטיה או לעלות אל גג המבנה, וכל שעשה היה להסיע את אבו עטיה למפעל החברה בשעות הבוקר ולאחר מכן עזב את המקום (ס' 20-16 לתצהירו). בחקירתו הנגדית חזר נאשף על גרסה זו וציין כי הוריד את אבו עטיה בבוקר שבת במפעל ונסע (עמ' 173 שורות 7-6 לפרוטוקול) מבלי שראה את התובע באותו יום (עמ' 173 שורות 23-8 לפרוטוקול). לשיטתו נודע לו על התאונה רק בשעות אחה"צ, לאחר שאבו עטיה התקשר לאחיו של נאשף ועדכן אותו (עמ' 174 שורות 9-1 לפרוטוקול).
131. לטענת נאשף, מאז תחילת עבודתו של התובע בגלובל הנדסה הוא הועסק בתפקיד שומר לילה בלבד ומעולם לא הוטל עליו שום תפקיד אחר וגלובל הנדסה סיפקה לו מגורים בסמוך למפעלה ולכן נכח במתחם של פרי אור גם מעבר לשעות העבודה. לטענת נאשף התאונה אירעה מחוץ לשעות עבודתו של התובע וללא קשר לתפקידו והתאונה הפתיעה את נאשף שכן לא היה לתובע מה לחפש על גג המבנה במסגרת עבודתו ותפקידו כשומר בשעות הלילה על הציוד שבחלל המפעל בלבד (ס' 12-10; 23-22 לתצהירו).
132. עדותו של נאשף וגרסתו מעוררות תהייה. אם לשיטתו התובע הועסק בשמירה בשעות הלילה – הכיצד זה לא ראה את התובע באתר, גם אם ישן (כזכור, עסקינן בתאונה שהתרחשה ביום שבת בבוקר)? תהייה זו מתחזקת גם למשמע התהיות הקשות שעוררה גרסתו של אבו עטיה עצמו, כפי שתפורט להלן.
133. אבו עטיה ציין בתצהירו כי עובד כקבלן חשמל עצמאי וכך היה גם במועד האירוע הנטען, בו התבקש לבצע עבודות חשמל מטעם נאשף (ס' 1 לתצהירו). לעומת זאת בעדותו סתר עצמו וציין כי הוא שכיר (עמ' 385 שורות 15-1; עמ' 386 לפרוטוקול), ובהמשך עדותו ציין כי באותם חודשים היה מובטל (עמ' 387 18-1 לפרוטוקול).
134. בנוסף, בעדותו בבית המשפט ציין אבו עטיה, כי נאשף ביקש ממנו להשחיל כבל בזק על הגג לבניין שלו (עמ' 332 שורה 16 לפרוטוקול) ונאשף הביא אותו ברכבו למקום בשעות הבוקר, והוא עצמו היה נטול כלים (עמ' 335 לפרוטוקול). לטענת אבו עטיה, נאשף הסביר לו איך
--- סוף עמוד 25 ---
לבצע המלאכה ואיך לעלות לגג ומאיפה, ולטענתו היה סולם במקום, עומד על המבנה (עמ' 336; 388 לפרוטוקול).
135. אבו עטיה ציין כי התובע היה במקום והוא ראה אותו יושב במבנה כשהגיע עם נאשף למקום, נאשף דיבר עם התובע ואז אבו עטיה הלך עם נאשף (עמ' 338, עמ' 339 שורות 8-1 לפרוטוקול). אבו עטיה לא שמע לטענתו את מה שנאשף אמר לתובע, ולאחר מכן נאשף הלך עם אבו עטיה מחוץ למבנה ו"אמר לי איפה לעלות", והתובע נשאר בתוך המבנה (עמ' 342-339 לפרוטוקול).
136. לטענת אבו עטיה, לאחר מכן הוא עלה על הגג בעזרת הסולם, כשבזמן זה התובע נשאר למטה. אבו עטיה החזיק את הכבל המגולגל בידו, קשר אותו בגג למעלה על מסמרים, והלך לצד השני בעודו מחזיק את הכבל ומשחרר אותו תוך כדי. הוא הגיע לצד השני של הגג לחלק הבניין של נאשף, זרק את הכבל לקרקע מהצד השני ואז חזר חזרה (עמ' 346-342 לפרוטוקול). לדבריו: "פתאום...התובע מצאתי אותו באמצע הדרך." (עמ' 347 שורה 9 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א), והם חזרו ביחד לכיוון הסולם "אני הייתי מקדימה, הוא היה מאחורה." (עמ' 350-348 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).
137. אבו עטיה טען שאחרי שנשבר הגג שמע את הרעש ואז הסתובב "הראש שלו ראיתי" (עמ' 350 שורה 13 לפרוטוקול).
138. בעוד שמעדותו עלה כי אבו עטיה כלל לא דיבר עם התובע לפני התאונה ו"הופתע" לראותו על הגג כשאבו עטיה היה בדרכו חזרה לרדת מהגג, בתצהירו ציין אבו עטיה כי במועד האירוע התובע ניגש אליו ושאל האם הוא צריך עזרה בעבודתו. כאשר עומת עם הסתירה השיב "יכול להיות אדוני זה אני לא זוכר, אני יודע, מה אני אגיד לך." (ס' 2 לתצהירו, עמ' 377-376 לפרוטוקול). תשובה זו כמובן מחלישה את מהימנות הגרסה.
139. עוד אציין, כי גרסתו של אבו עטיה אינה הגיונית לגופה, משום שאם בדרכו חזרה לירידה מהגג הבחין אבו עטיה בתובע ולכאורה היו צריכים שניהם לחזור את הדרך חזרה, לא ברור מדוע אבו עטיה היה לפני התובע ולא התובע לפניו (שלכאורה עלה אחריו ונאלץ להסתובב על מקומו). כאשר בית המשפט עימת את אבו עטיה עם תהייה זו השיב: "לא. עכשיו אני נפגשנו ביחד באמצע של...גג. אז חזרנו ביחד. אני הייתי מקדימה, הוא היה מאחורה." (עמ' 380 שורות 13-9 לפרוטוקול). בנוסף, נפילות דרכן להתרחש במהירות, ולכן אם אבו עטיה שמע רעש, לא ברור כיצד הספיק לראות את ראשו של התובע בדרכו בצניחה מטה.