23. עוד טענו התובעים כי אין לתובע כל אשם תורם להתרחשות התאונה, הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הסיכונים שבהליכה על הגג והחלון שנשבר היווה מלכודת עבורו מאחר שהיה מלוכלך בצבע הגג וגם אם הבחין בו לא יכול היה להעלות על דעתו שיישבר מכובד משקלו. התובע פעל לרצות את מעבידו וכשהתבקש על ידי אבו עטיה – עלה לגג ונשמע להוראותיו.
24. התובעים הוסיפו ופירטו את פגיעתו הרב-מערכתית של התובע, ציינו כי התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, וטענו כי נכותו התפקודית עולה בהרבה על נכותו הרפואית מאחר שאינו מסוגל לשוב ולעבוד במקצועו ואינו מצליח למצוא עבודה אחרת התואמת את מגבלותיו והשכלתו – שהיא השכלה נמוכה מאוד. לטענתם, עובר לתאונה השתכר התובע כ – 6,000 ₪ נטו לחודש, לולא התאונה היה ממשיך לעבוד בישראל שנים רבות כפועל בניין והיה מיטיב את שכרו ומשתכר שכר גבוה בהרבה מהשכר הממוצע לפועל בניין בישראל. בעקבות התאונה הפסיד התובע אפשרות לעבוד בעתיד בישראל או בארץ מערבית אחרת או בארצות ערב ואסיה כפועל בניין בשכר גבוה.
25. על אף שנפגע בתאונת עבודה, כיוון שבסודן אין טיפול רפואי ללא תשלום יהיה עליו לשלם עבור הוצאותיו הרפואיות ועבור נסיעות לטיפולים ולאחר מכן יהיה עליו לפנות לקופ"ח בארץ בדרישת החזר הוצאות וגם כאן לא כל ההוצאות כלולות בסל הבריאות של קופ"ח. כמו כן לטענתו הוא זכאי להוצאות בגין טיסה ושהייה בארץ לצורך ניהול ההליך וגם החזר על הוצאות בגין שכ"ט עו"ד ששולם במל"ל, כמו גם פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו.
--- סוף עמוד 7 ---
26. זה המקום להעיר, כי בכתב התביעה עצמו כיוון המל"ל תביעתו כלפי הנתבעים 2-6 בלבד, ותבע שיפוי בגין הסכומים ששילם וישלם לתובע בגין גמלאות נכות מעבודה ובגין קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה על פי ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – "חוק המל"ל") ו/או כמיטיב או חליף על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד – 1964, בשל התאונה ובהסתמך על קביעות הוועדות הרפואיות שלו, בהתאם לאחריותם של הנתבעים כפי שתיקבע על ידי בית המשפט.
טענות הנתבעת 4, פרי אור
27. בכתב ההגנה הכחישה פרי אור את טענות התובעים. לטענתה, מרגע שהמבנה התעשייתי שבבעלותה הושכר לכמה שוכרים – לא הייתה לה גישה למושכר או שליטה בו וממילא לא יכולה להיות לה כל אחריות לנעשה בו. לטענתה, לא הוכח כי מדובר בגג מסוכן שכן טענה זו טעונה הוכחה על ידי מומחה; לא נטען וממילא לא הוכח שהתקנת לוחות שמש על גג המבנה מהווה התרשלות; על קיר המבנה הוצב שילוט המזהיר שמדובר בגג שביר (הצילום הוגש באמצעות החוקר שצילם וגרסתו לא נסתרה), ומכאן שלא הוכחה כל אחריות מצידה. גם לא הוכח קשר בין התאונה למצבו התחזוקתי של הגג וממילא לא הוכחה בעיה במצבו התחזוקתי של הגג או שתוחזק שלא כראוי וגם לא הובאה כל חוות דעת מומחה לעניין זה. לטענתה אין "חובה" נוספת שבדין מעבר להצבת שלט "זהירות גג שביר" שיכולה למנוע תאונה כפי שאירעה לתובע והדרך למנוע זאת היא לפעול בהתאם לתקנות עבודה בגובה – חובה שחלה על מבצע העבודה ו//או המחזיק ובעל השליטה- הנתבעים האחרים. לטענתה, טענות בדבר הימצאותו של סולם בשטח לא עלתה בתצהירים, הינה גרסה כבושה ומגמתית ואין לקבלה.