261. התובע ציין כי ראה את אבו עטיה קודם לתאונה עובד כמה פעמים במקום המפעל, אך לא הכיר אותו (עמ' 84 שורות 5-1 לפרוטוקול). לא מצאתי טעם כלשהו שלא ליתן אמון בדבריו אלו, בפרט כשהם עולים בקנה אחד עם עדותו של נאשף עצמו שציין כי אבו עטיה כבר עבד קודם לכן במפעל והמשיך עבודתו.
262. על רקע זה יש גם להבין את טענת התובע כי לא ידע שיש סכנה בעליה על הגג כי הטכנאי גם הלך על הגג וחשב שכך צריכה להתבצע העבודה (ס' 4 לתצהירו).
263. כשנשאל על כך התובע השיב כי לא טיפס בעבר על גג של מבנה גבוה, לא עבד בגובה בעבר וכשעלה על הגג לטענתו לא פחד: "לא, אני ראיתי שהוא חשמלאי הולך למעלה, אני,...אני חשבתי זה חזק, הגג חזק." (עמ' 75 שורות 24-22 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).
264. כאשר התובע ראה לנגד עיניו איש מקצוע הולך על הגג, ולאחר שראה אותו בעבר בתחומי המפעל, בהחלט סביר יהיה מצדו להניח שאותו אדם מכיר את המפעל ואת מלאכתו ולא מבצע פעולות המסכנות את עצמו.
265. משקבעתי כממצא עובדתי שהתובע התבקש לעלות על הגג כשאבו עטיה כבר היה למעלה או בדרכו לשם, ומשלא תודרך ומשלא הוסברו לו סיכונים קודם לכן – אין זה סביר לדרוש מהתובע לפקפק ולהרהר אחר בטיחות העבודה שם, ואינני מוצאת לנכון להטיל על התובע אשם תורם כלשהו להתרחשות התאונה.
סיכום ביניים
266. לסיכום האמור, אני קובעת כי גלובל הנדסה, גלובל מסחר, נאשף ואבו עטיה הפרו חובות חקוקות כלפי התובע וגם התרשלו כלפיו באופן שהוביל בסופו של יום לנפילתו ולפגיעתו והסב לו נזקי גוף רבים.
267. אחריותם של גלובל הנדסה, גלובל מסחר, נאשף ואבו עטיה היא יחד ולחוד. מדובר במעוולים שגרמו יחדיו לנזק שאינו ניתן להפרדה.
268. משכך, לפי ס' 84(2) לפקודת הנזיקין, המבחנים לחלוקת האחריות בין המעוולים במשותף הם מבחנים של אשמה, או אשמה מוסרית או צדק ויושר, וזאת מקום ששוקלים את מידת האחריות או מידת הרשלנות של כל אחד מהם (ראה עניין בוארון לעיל) .
--- סוף עמוד 47 ---
269. בנסיבות שבפנינו, אני סבורה כי שיעור האחריות של נאשף, של גלובל מסחר ושל גלובל הנדסה כקבוצה (להלן – "קבוצת נאשף") אמור להיות גבוה משמעותית ביחס לשיעור אחריותו של אבו עטיה, הואיל ואחריותם כלפי התובע נגזרת ממעמדם בשלושה כובעים שונים: כמעבידים של התובע (או במקרה של נאשף מכוח אחריות אישית כמנהל ישיר האחראי על התובע), כמזמיני העבודה שבמסגרתה התובע נפגע וכמחזיקי המקרקעין בהם בוצעה העבודה אליה נשלח התובע. אני סבורה כי שיעור האחריות של קבוצת נאשף צריך לעמוד על 75% ואילו שיעור אחריותו של אבו עטיה צריך לעמוד על 25%.