307. בנסיבות אלו הרי שהתקיימו לכאורה תנאי ס' 369 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995 הקובע כי:
"(א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט בטור ב' ללוח י"א1 בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי סעיף 353 או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי סעיף 379, לפי העניין, כמפורט בטור א' ללוח האמור.
(א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף 328, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי סעיף 328 לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי הסעיף האמור, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי סעיף 328.
..."
308. במצב דברים כזה, ובמקרה של תביעה נבלעת, זכות הבחירה מונחת בפני המל"ל, לפי שיקול דעתו, האם לפנות אל המעביד לקבלת חלקו בפיצוי או לקבל את מלוא סכום הגמלאות ששולמו וישולמו על ידי המל"ל מכוח סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי (ר' לעניין זה למשל ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה (04.01.2009); ת"א (מחוזי י-ם) 9107-07 פסקו נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ (09.01.2012)).
--- סוף עמוד 54 ---
309. ואולם בענייננו, הטענה להחלת הוראות ס' 369 לחוק ביטוח הלאומי לא נטענה בכתב התביעה המתוקן (כתב תביעה שכל תכליתו הייתה מלכתחילה צירופו של המל"ל כתובע נוסף).
310. כידוע, רשימת הפלוגתות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה "שינוי חזית" או "הרחבת חזית", ויש לדחותה (ראו למשל: ע"א 441/88 ירחי נ' גולדגרבר, פ"ד מג(4) 378, 348 (1989); ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145 (2003); ע"א 759/76 פז נ' נוימן, פ"ד לא(2) 169 (1977)).
311. הרציונל העיקרי העומד בבסיסה של הלכה זו הוא מניעת עיוות דין, והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמשנה החזית הוא התובע. מבחינת הנתבע, משקפים כתבי הטענות של התובע את עילת התביעה נגדו, ועל בסיסם הוא בונה את קו הגנתו. אם יאפשר בית המשפט לתובע לשנות את גרסתו במהלך הדיונים, הרי שיכולתו של הנתבע להתגונן עלולה להיפגע. יוצא אפוא, כי בהלכה זו, כמו גם בהוראות אחרות שעניינן סדרי דין, הפרוצדורה אינה אך קביעת "כללי המשחק", ופעמים רבות יש והיא באה להגן על זכויותיהם המהותיות של הצדדים (ר' רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקובצת אלפו בע"מ (25.10.07)).