197. גלובל מסחר וגלובל הנדסה הפרו חובות אלו.
198. נראה כי בענייננו התקיימו ביחס לגלובל הנדסה וגלובל מסחר כל חמשת התנאים שהוגדרו בס' 63 לפקודת הנזיקין ובפסיקה כמקימים עוולה של הפרת חובה חקוקה: הוטלו על גלובל הנדסה ועל גלובל מסחר בכובען כמעבידות, כתופשות שטח המפעל וכמזמינות עבודה מאבו עטיה, לוודא שהעבודה מתבצעת באופן בטיחותי ושהתובע תודרך כראוי. אין ספק כי החיקוקים הללו נועדו לטובתו או הגנתו של התובע בכובעו כעובד או כאדם המצוי במקרקעין שבחזתקן, גלובל הנדסה וגלובל מסחר הפרו חובותיהם אלו וכתוצאה מהפרת החובות - נפל התובע ונגרם לו נזק קשה. מדובר אף בדיוק באותו סוג נזק אליו נתכוונו החיקוקים האמורים, והחיקוקים הללו, לפי פירושם הנכון, לא התכוונו לשלול את הסעד בנזיקין (ר' עניין סולל בונה לעיל).
199. בנוסף, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו – 1986 (להלן – "תקנות גגות שבירים"), החלות לגבי כל מקום שבו מתבצעת עבודה על גג שביר או תלול, או בקשר אליו, לרבות מעבר עליו (תקנה 2(א) לתקנות גגות שבירים) מחילות חובות מוגברות על תופשי מפעל ועל קבלנים הפועלים בשטחי המפעל.
200. תקנה 16 לתקנות הגגות השבירים קובעת, כי החובות הקבועות בתקנות חלות על תופש המפעל זולת אם החובה מוטלת במפורש על אחר, ומוסיפה כי מקום שתופש המפעל התקשר לשם ביצוע עבודה כלשהי על גג שביר או תלול, או עבודה אחרת כלשהי המחייבת דריכה או הימצאות עליו, התקשרות חוזית עם קבלן מומחה לביצוע העבודה, חייב הקבלן למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על העובד מטעמו.
201. תקנות הגגות השבירים קובעות כי לא יועסק אדם בעבודה על גג שביר או תלול ולא יעבוד אדם על גג שביר או תלול אלא אם כן ננקטו אמצעים שימנעו נפילתו, בהתחשב במבנה הגג, בשבירותו, בשיפועו או בהשפעת מזג האוויר (תקנה 3), וכי לא יעבוד אדם על גג שביר או
--- סוף עמוד 36 ---
תלול אלא בהימצאו על לוח דריכה או זחילה מתאים, שהונח כך שבזמן עבודה עליו תימנע שבירת סיכוך הגג והלוח הובטח בפני תזוזה ובפני נדנוד (תקנה 4).
202. תקנה 6 לתקנות הגגות השבירים קובעת שיטות בטיחות אחרות לעניין זה, ותקנה 7 לתקנות גגות שבירים קובעת כי במקומות הגישה והעליה לגג שביר יוצגו שלטי אזהרה עליהם ייכתב באופן ברור לעין "זהירות, גג שביר".
203. מאחר שגלובל הנדסה וגלובל מסחר באמצעותו של נאשף הזמינו את אבו עטיה לביצוע עבודת תשתית תקשורת במפעל נכרת ביניהם חוזה (גם אם בעל פה בלבד) לעניין זה, וניתן לראות בו לצורך העניין משום "קבלן מומחה לביצוע העבודה" שמצריכה דריכה על הגג בתקנות הגגות השבירים. משכך, על אבו עטיה מוטלת אחריות לוודא הקפדה על תקנות הגגות השבירים בענייננו מכוח מעמדו כקבלן שהיה אחראי על ביצוע העבודה כאמור (השוו למשל לע"א 3370/12 כהן נ' גדעון (26.01.2014), להלן – "עניין כהן"), ונראה כי גם ביחס אליו התקיימו בענייננו כל חמשת התנאים שהוגדרו בס' 63 לפקודת הנזיקין ובפסיקה כמקימים עוולה של הפרת חובה חקוקה.
204. כפי שנקבע כממצא עובדתי לעיל, נאשף מנהל החברות ידע כי בכוונת אבו עטיה לבצע עבודה בגובה, על הגג השביר, שלח את התובע לעזור לאבו עטיה, ולמרות זאת לא דאג לנקוט כל אמצעי זהירות שיגן על התובע במהלך עבודתו. במקביל, אבו עטיה שהוזמן כאיש מקצוע מומחה לביצוע העבודה, לא דאג מצדו לוודא שהעבודה על הגג ובגובה תהיה בטוחה עבור התובע.
205. במאמר מוסגר אציין, כי גם אם לא ניתן היה לקבוע שאבו עטיה מהווה משום "קבלן מומחה לביצוע העבודה" כדרוש בתקנות הגגות השבירים כדי להעביר האחריות מכוחן מתופשת המפעל לידיו, וגם אם לא ניתן היה לקבוע כי החובות הקבועות בתקנות הגגות השבירים חלות עליו במישרין, עדיין אין בכך כדי לפטור אותו בנסיבות מאחריות לפי עוולת הרשלנות ביחס להפרת חובות זהירות שונות שאינן זהות לאלו הקבועות בתקנות הגגות השבירים (ר' עניין כהן לעיל).
206. כאמור, לגלובל מסחר ולגלובל הנדסה חובת זהירות מושגית כלפי התובע, וזאת הן מכוח היותן המעבידות של התובע במועדים הרלוונטיים והן מכוח היותן המחזיקות במקרקעין ומזמינות העבודה. מחובתן היה לוודא כי כל עבודה או פעולה אליה נשלח התובע (בין כעובד שלהן, בין כמזמינות העבודה שלביצועה נשלח התובע לסייע ובין כמחזיקות המקרקעין שבתחומיהם מבוצעת אותה עבודה) בטוחה מספיק עבורו ואינה מייצרת עבורו סיכונים מיותרים. גלובל מסחר וגלובל הנדסה גם יכלו לצפות וצריכות היו לצפות כי שליחת התובע לעבודה בגובה ללא נקיטת אמצעי בטיחות בסיסיים תחילה עלולה להסב לו נזקים.
207. למרות האמור, הן הפרו חובתן האמורה, הן בכך שלא דקדקו בבחירת בעל המקצוע שיבצע העבודה והן בכך שלא בדקו את אופן העבודה המתוכנן על מנת לבחון האם דרושות הכנות או נקיטת אמצעי בטיחות לצורך ביצוע העבודה באופן שנבחר ובכך התרשלו כלפי התובע.
--- סוף עמוד 37 ---
208. בנוסף, גם אם נאשף לא ידע בוודאות שאבו עטיה מתכנן להעביר את הכבל דרך הגג (ושוכנעתי כאמור שהוא כן ידע זאת מראש), יכול וצריך היה לצפות אפשרות שכזו על מנת לוודא שננקטו אמצעי הבטיחות להגנה על התובע, אותו שלח לסייע לאבו עטיה, ושהתובע לא ייפגע. בכך הופרו חובת הזהירות המושגית והקונקרטית של הנתבעות 2-3 כלפי התובע והן התרשלו כלפיו.
209. כאמור, נאשף ידע מה טיב העבודה שהיה על אבו עטיה לבצע. האופן שבו נבחר אבו עטיה לביצוע העבודה עורר תהיות.
210. דווקא משלא הוכח כי מדובר בקבלן בעל מומחיות ידועה או בעל הסמכה לביצוע העבודה של העברת כבלי תקשורת, ובשים לב לכך שדובר בהעברת כבל תקשורת שיחבר בין המפעל לארון התקשורת שבקצה השני של המתחם, אני סבורה כי חובה היה על נאשף לברר באופן יזום ואקטיבי את האופן בו מתכוון אבו עטיה לבצע העבודה, על מנת לוודא שהעבודה אינה כרוכה בסיכון מיוחד לתובע. זה המקום לפתוח סוגריים ולציין כי מר אשר פורת, מנהל בנייר און העיד כי את תשתית התקשורת והחשמל של נייר און לא העבירו דרך הגג אלא דרך הקיר החיצוני של המבנה (עמ' 292 שורות 24-12 לפרוטוקול 7.10), ללמדך שהדרך להעברת תשתית התקשורת על הגג איננה טריוויאלית או מובנת מאליה.
211. אשר לאבו עטיה עצמו, הגם שציין בתצהירו כי אין עליו כל אחריות לנפילת התובע, כי לא ביקש ממנו לעזור לו או לעלות על הגג והוא עשה זאת על דעת עצמו בלבד (ס' 3 לתצהירו), קבעתי לעיל כממצא עובדתי שלא כך היו פי הדברים, והתובע עלה לגג לבקשת אבו עטיה שכבר היה אותה עת על הגג או בדרכו לשם. אבו עטיה, כאיש מקצוע שהוזמן לאתר – גם אם על רקע חברי או על רקע קרבת משפחה לבעלי גלובל הנדסה וגלובל מסחר, ביצע עבודה בגובה, וקרא לעזרה לאדם זר עבורו. מעצם היותו איש מקצוע שקרא לאדם זר על מנת להסתייע בו לצורך ביצוע עבודתו, קמה לו חובת זהירת מושגית וקונקרטית לדאוג לביטחונו של אותו אדם. הוא יכול וצריך היה לצפות שעבודה שכזו מייצרת סיכונים מוגברים לנמצאים בגובה, ומחובתו היה לוודא תחילה שמדובר בעבודה בטוחה, לוודא ממה עשוי הגג, האם ניתן לדרוך עליו והיכן בדיוק וכיו"ב בדיקות ובירורים שצריך היה לבצע מול גלובל הנדסה וגלובל מסחר ואולי אף מול הבעלים של המתחם, על מנת לשלול קיומם של הנחיות או דגשים מיוחדים לעניין זה. אבו עטיה יכול וצריך היה לצפות גם כי עבודה בגובה עלולה לייצר סיכון לאדם בו הוא מבקש להיעזר והוא לא טרח לבדוק דבר בעניין זה עובר לביצוע העבודה. בכך הפר את חובת הזהירות והתרשל כלפי התובע.
212. התרשלותם של גלובל מסחר, של גלובל הנדסה ושל אבו עטיה כלפי התובע הובילו לכך שהתובע נפל תוך ביצוע עבודתו ונגרמו לו נזקים.
אחריותו האישית של נאשף מכוח עוולת הרשלנות
--- סוף עמוד 38 ---
213. שאלה נוספת שצריכה להישאל בענייננו היא האם לנאשף, מכוח היותו מנהל גלובל הנדסה וגלובל מסחר, "המביא והמוציא" של החברות הללו והדמות היחידה מולה התנהל התובע בעניינו, קמה אחריות אישית ונפרדת לנזקיו התובע במקרה זה.
214. כידוע, בשיטת המשפט שלנו ניתן להטיל אחריות בנזיקין על תאגיד כאישיות משפטית נפרדת. גזירת אחריותו הנזיקית של התאגיד מפעולותיו של אורגן או של נושא משרה בתאגיד אינה מונעת הטלת אחריות נזיקית על אותו אורגן או נושא משרה עצמו, כמו שאין היא מונעת את חבותו בגין עילות אחרות, פליליות או חוזיות (ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, נט(3) 66 (2004) (להלן – "עניין יצחק"). כך הדבר בענייננו ביחס לאחריותן של גלובל מסחר וגלובל הנדסה.
215. ואולם לצד זאת, הפסיקה אימצה את מודל האחריות האישית של נושאי משרה, לפיו לנושא משרה בחברה אין מוקנית חסינות לעוולות נזיקיות שביצע באופן אישי אך משום שהינו אורגן של החברה. פעולותיו של נושא המשרה ייבחנו כפעולותיו של כל אדם פרטי אחר, והוא יחוב בנזיקין בהתאם לכללים הרגילים הקובעים חבות זו, בפרט מקום שמדובר בעוולות נזיקין שנגרמו בתאונות עבודה. האינטרס החברתי במניעת נזקי גוף בתאונת עבודה יקודם גם במשטר משפטי שבו יפנימו אורגני החברה עצמם את ההשפעות של מעשיהם על-ידי חיובם האישי בעוולות הנזיקיות שהיה להן יד בגרימתן. וכפי שנקבע בעניין יצחק לעיל:
"...ההיגיון, כמו גם התכלית, העומדים מאחורי הלכה זו נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעוולה נזיקית שנגרמה בתאונת עבודה. תאונות עבודה, הנגרמות במקרים רבים בשל התנהגויות רשלניות, תוצאתן פגיעות בגוף, ולעתים בנפש. מדובר בתופעה חמורה אשר לא תמיד מקבלת את תשומת הלב הראויה לה. העובד, הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח, והוא נותן אמונו במעביד, בעל השליטה על מקום העבודה, שיספק לו תנאי בטיחות והדרכה סבירים הנדרשים לביצוע העבודה. המעביד והאחראי במקום העבודה מטעמו חייבים להבטיח כי מקום העבודה יהא כזה שיבטיח את שלומם של העובדים על-מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבוקרו של יום כשגופו שלם יצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה. לפיכך על המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים שימנעו את הסכנות שהעובד חשוף אליהן, סכנות שעל המעביד להיות ער להן ואשר כרוכות בעבודה שהעובד מבצע מטיבה ומטבעה."
(שם, פס' 15 לפסק הדין).
216. בענייננו, וכפי שראינו לעיל – כל התנהלותו של התובע הייתה באופן ישיר ובלעדי מול נאשף. נאשף פעל בכובעו כבעלים של גלובל מסחר וגלובל הנדסה וכמנהלן בשכירת שירותיו של התובע, בתשלום שכרו, ומתן הנחיות שוטפות לאופן עבודתו – לרבות בשליחתו לסייע לאבו עטיה בביצוע עבודות על הגג. נאשף גם הזמין באופן אישי את עבודותיו של אבו עטיה מבלי
--- סוף עמוד 39 ---
שטרח לוודא כי מדובר בקבלן מנוסה ומוסמך לעבודות בגובה או בכלל, ומבלי שטרח לבדוק ולוודא כי מלוא האמצעים הדרושים להגנה על גופו ועל חייו של התובע אמנם ננקטו.
217. נאשף כאורגן מנהל וכמעט יחיד בחברות גלובל מסחר וגלובל הנדסה חב אפוא, גם באופן אישי, בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע בכל הנוגע לתנאי העסקתו, והוא הפר חובותיו אלו באופן התנהלותו באופן שמצדיק – ולטעמי אף מחייב בנסיבותיו של המקרה דנן, גם להטיל עליו אחריות אישית.
חובותיהם של בעלי המקרקעין - כללי
218. כעת נותר לדון בשאלת אחריותה של פרי אור כבעלים של המתחם, לנזקי התובע.
219. כאשר הבעלים על הקרקע הוא גם המחזיק, קיומה של חובה מושגית החלה עליו כלפי המבקרים בנכס משתמעת מאליה. הקושי עשוי להתעורר כאשר הבעלים מעביר זכות לחזקה בנכס לידי גורם אחר, למשל במסגרת הסכם שכירות, שעל פי תנאיו מקבל השוכר זכות חזקה, ומשתמש בקרקע לצרכיו. נסיבות אלה מעלות שאלה בדבר קיומה של חובה מושגית וקונקרטית של הבעלים כלפי מבקרים בנכס, לרבות היקף אמצעי הזהירות אותם עליו לנקוט כנגד הסיכונים הנובעים מהנכס, מתוך הנחה שהשליטה הישירה והמידית בו מצויה בידי השוכר. השאלה קשה ומורכבת יותר מקום שהבעלים איננו מחזיק במקרקעין ומידת השליטה שיש לו על המתרחש בהם פוחתת.
220. ככלל, הבעלות במקרקעין, באשר היא, מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים לטובת המבקרים במקרקעין, גם אם החזקה בהם הועברה לאחר.
221. מתן זכות חזקה לאחר בנכס של הבעלים אינה גורעת, אפוא, מאחריותו המושגית של הבעלים כלפי מבקרים בנכס לקיומם של סיכונים הטמונים בו, העלולים לפגוע בשלומו או בביטחונו של אדם. עם זאת, העברת החזקה בנכס לאחר מעלה שאלה ביחס לקיומה של חובה קונקרטית על הבעלים ביחס לסיכונים הנובעים מהנכס והיקפה. שאלה זו נענית בהתאם למבחן הזיקה של הבעלים לנכס, ויכולתו וחובתו לצפות קיומם של סיכונים הטמונים בו שבתורת בעלים עליו לשאת באחריות להסירם. העובדה בלבד כי אחריות קונקרטית דומה עשויה לחול גם על המחזיק בפועל בנכס אינה גורעת בהכרח מחובתו הקונקרטית של הבעלים, ומקום שחובה זו קיימת, לא ניתן להסירה על ידי גלגולה לשכמו של גורם אחר.
222. האחריות הקונקרטית של בעלים לסיכונים בנכס שהושכר לאחר תחול בדרך כלל על עניינים הקשורים בבטיחות הבסיסית והיסודית של המבנה, שהבעלים אחראי לה הן לפני השכרת הנכס והן לאחר השכרתו, ככל שהוא יכול וצריך לדעת על קיומם של סיכונים מובנים בו, ועליו לנקוט אמצעים להסרתם כדי להבטיח את שלומם של באי המקום. אחריות זו אינה ניתנת לגלגול לכתפיו של האחר, וגם אם המחזיק בפועל בנכס אחראי באחריות דומה מכוח החזקה הנתונה בידיו, אין הדבר גורע מאחריותו של הבעלים, ובלבד שאין מדובר באותם