--- סוף עמוד 40 ---
סיכונים שהמחזיק יצר במו ידיו, בלא ידיעתו של הבעלים, ומבלי שזה האחרון יכול וצריך היה מבחינה נורמטיבית לדעת אודותם (ר' עניין מאיר לעיל, והשוו למשל לע"א 3124/90 סבג נ' אמסלם, פ"ד מט(1) 102 (1995); לע"א 7436/13 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (18.02.2016), וכיו"ב).
223. התשובה לשאלה באיזו מידה קמה חובת זהירות קונקרטית על הבעלים של נכס כלפי מבקרים בו במקום שהוא השכירו לאחר, ומה הם אמצעי הזהירות שעליו לנקוט כדי להסיר סיכונים הנובעים ממנו, תלויה אפוא במידת הזיקה שנותרה בין הבעלים לבין הנכס, והיא נמדדת, בין היתר, גם בטיבו של הסיכון בו מדובר, במערכת היחסים החוזית בין הבעלים לבין השוכר, בדרך התנהגותם בפועל של הגורמים הללו בהתייחסם לנכס, וכיוצא באלה (ר' עניין מאיר, לעיל).
מ הכלל אל הפרט – פרי אור לא התרשלה כלפי התובע בענייננו
224. אני סבורה כי לא עלה בידי התובעים או קבוצת נאשף להוכיח, במאזן ההסתברות הדרוש בהליך אזרחי, כי פרי אור התרשלה כלפי התובע או כלפי מי מהנתבעים בענייננו או הפרה חובה מחובותיה כבעלים של המבנה ואסביר.
225. ראשית, וכפי שכבר ציינתי קודם, נקודת המוצא לדיון היא כי לא הוכח שהיה ליקוי בבניית גג המפעל או באופן תחזוקתו.
226. גב' סמדג'ה, אחראית נכסים מניבים אצל פרי אור, טענה כי לפני האירוע הנטען לא היה קיים ליקוי או פגם במבנה, והאירוע נוצר לאחר שהתובע דרך על פנל שמש בגג המבנה שקרס עקב משקלו ולכן נפילתו של התובע אינה תוצאה של ליקוי בגג אלא עלייתו לגג מבלי שהועמדו לרשותו אמצעי בטיחות לצורך כך (ס' 11 לתצהירה). בעניין זה מקובלת עליי טענתה. אני סבורה כי לפרי אור לא הייתה כל דרך לחזות עליית כל אדם (בתוך כך התובע) לגג המבנה, בפרט כשאין מדובר בעלייה לצורך תיקון הגג עצמו עליו ידעה או צריכה הייתה לדעת פרי אור, וממילא היא גם לא הייתה יכולה להתגונן מפני אפשרות זו.
227. בעניין זה ציינה גב' סמדג'ה כי בשנת 2015, לפני שפרי אור ידעה על התרחשות האירוע ולאחר שהתקבלה הודעה על תקלה בגג המבנה באזור סמוך מאחד השוכרים בדבר נזילות מים לתוך המושכר – פרי אור התקשרה עם קבלן המתמחה בטיפול בגגות לצורך התיקונים, ולא רק שנשאה בעלות ביצוע התיקון אלא לפי דרישת הקבלן נשאה גם בעלות הזמנת מנוף ששימש את עובדי הקבלן לביצוע העבודות על הגג בצורה בטוחה (ס' 12 לתצהירה, ור' גם חשבונית תיקון נספח ב' לתצהירה). לטענתה, לו הייתה פונה מעסיקתו של התובע לפרי אור והייתה פרי אור מבהירה כי יש לבצע העלייה לגג בזהירות תוך שימוש בכל אמצעי הבטיחות מתחייבים אך הם לא הודיעו ולא ביקשו רשות לעלות (ס' 13 לתצהירה). טענתה זו של גב' סמדג'ה הגיונית לגופה ולא נסתרה.
--- סוף עמוד 41 ---
228. יתרה מכך, על פי הסכם השכירות בין פרי אור לגלובל מסחר או בינה לבין שוכרי שאר המתחמים, האחריות על תקינות המבנים חלה על השוכרים. אכן, לפרי אור אין אפשרות מעשית לבדוק בכל רגע נתון אם המבנה דורש תיקון ומקובלת עליי טענת המצהירה מטעמה כי היא סומכת בעניין זה על השוכרים, כאשר כל אחד מהשוכרים הצהיר בהסכם השכירות שבדק את המושכר ומצא אותו תקין ומתאים לצרכיו ושימושו תוך ויתור על כל טענה ביחס לאי התאמה או לטיב המושכר (ס' 5-4 לתצהירה).
229. פרי אור לא התכחשה לחובתה לתקן ליקויים שהתעוררו בגג במרוצת השנים, כפועל יוצא של קריאת שוכרים לתיקון תקלות. גב' סמדג'ה לא ידעה להשיב בחקירתה הנגדית כמה שנים היה קיים הגג מושא התביעה או האם הוחלף וכמה פעמים במהלך שנים אלו (עמ' 280 שורות 3-1 לפרוטוקול), והשיבה בחקירתה הנגדית כי למיטב ידיעתה פרי אור אינה מבצעת בדיקות שוטפות לבדיקת תקינות הגג אלא "מה שאנחנו עושים זה כשיש תקלות ומודיעים לנו אנחנו מתקנים" (עמ' 276 שורות 4-3 לפרוטוקול).
230. בתוך כך, כאשר נשאלה גב' סמדג'ה לגבי תיקונים בגג ידעה לציין כי בימי גשם קשים היו מקרים בהם היו נזילות מהגג, כמו למשל בתיקון הנזילה מסוף שנת 2015, כאשר פרי אור פנתה לאדם שמטפל בגג באופן קבוע שאמר שטיפול בגג מצריך מנוף מפאת בטיחות העובדים שלו ופרי אור מימנה את עלות המנוף (עמ' 280 לפרוטוקול). גב' סמדג'ה השיבה כי: "זאת התשובה המפורשת. כשפונים אליי עם תקלה ומבקשים, ואומרים שיש נזילה בגג, אז אנחנו מבקשים לעשות כמובן את התיקון כדי שזה יהיה באמת באחריות מלאה ושאף אחד לא יעלה על הגג הזה לעט מי שמורשה ובטוח לעלות עליו בצורה," (עמ' 281 שורות 16-13 לפרוטוקול).
231. היא גם הודתה שאחרי גשמים כשיש צורך לבצע תיקונים בגג נייר און מתקשרים לפרי אור ופרי אור מטפלים בעניין (עמ' 287 לפרוטוקול).
232. אשר על כן, משהחזקה בפועל במבנה הועבר מפרי אור לשוכרים, ומהשוכרים אחראים על תחזוקתו השוטפת של המבנה ופרי אור מתקנת ליקויים במבנה או בגג על סמך קריאות מפורשות של השוכרים ואף זאת – כשהיא פועלת באופן בטיחותי ושוכרת אנשי מקצוע ייעודיים המוסמכים לבצע עבודות בגובה, נשאלת השאלה האם פרי אור הפרה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע באופן התנהלותה כבעלים בנסיבות בהן מעבידיו של התובע הנחו אותו לעלות על הגג בתחומי המפעל שבבעלותה, מבלי שידעה על כך מראש.
233. במצב דברים זה, השאלות הרלוונטיות לבחינת אחריותה של פרי אור נוגעות לחובה להתקין שלטי אזהרה או לוודא כי סביבת העבודה במתחם, כעניין של שימוש יומיומי שוטף, הייתה בטוחה באופן סביר. שלוש הטענות הרלוונטיות שהתעוררו כלפי פרי אור בעניין זה נגעו לטענות בדבר מחדל בהצבת שילוט מתאים, למחדל בדבר מחדל בהצבת סולם המאפשר גישה לגג באופן לא בטוח, ולכך שפרי אור היא שתיקנה את החור שנפער בגג במסגרת התאוננה מושא תביעה זו באופן שמלמד לכאורה על לקיחת אחריות להיווצרותו. אבחן אותן כסדרן.
--- סוף עמוד 42 ---
234. אשר לשילוט – אני סבורה כי הוכח במאזן ההסתברות הדרוש בהליך אזרחי שבמועד התאונה הוצבו שלטי "זהירות גג שביר" על המבנה.
235. גב' סמדג'ה מטעם פרי אור טענה בעדותה, כי על המבנה עצמו הוצב שלט ברור המציין כי הגג שביר (ס' 14 לתצהירה ונספח ג' תצלום שצורף לבקשת פרי אור), וכי פרי אור עשתה כל מה שיכולה וצריכה הייתה לעשות בקשר למבנה ולא יכולה הייתה לצפות את התנהלות התובע או להתכונן או להתגונן מפני האפשרות לקרות האירוע הנטען (ס' 15 לתצהירה).
236. פרי אור הביאה למתן עדות חוקר שהוציאה לאחר קבלת התביעה, מר ערן ינאי, אשר צילם תמונות של גדר המפעל ועליהן שלט "זהירות גג שביר" (נספח ג' לתצהירה של ג' סמדג'ה). מר ינאי ציין כי במסגרת החקירה שערך עבור המבטחת של פרי אור, ביקר במקום התאונה ומצא על החלק ההיקפי של המבנה את השילוט "זהירות גג שביר", וזאת ביום 19.4.16 (נ/5, עמ' 280 שורות 11-3 לפרוטוקול 7.10). מר ינאי אמנם לא ידע לציין באיזה צד של המבנה היו השלטים שצילם, אך טען כי מדובר בשילוט שהוצב כ – 50 מ' מהמקום בו היה העסק של גלובל הנדסה (עמ' 281-180 לפרוטוקול 7.10).
237. אני סבורה כי עדויותיהם של גב' סמדג'ה ושל מר ינאי לא נסתרו.
238. התובע לא שלל בעדותו את האפשרות לכך שהיה קיים שלט "זהירות, גג שביר" על קירות המבנה. כשנשאל התובע האם ראה שלט שכתוב אסור לעבור השיב בשלילה, ובהמשך "אני לא ראיתי" (עמ' 46 שורות 24-16; עמ' 47; עמ' 48 שורות 4-1 לפרוטוקול), ובהמשך חקירתו כאשר חודדה לו ההבחנה בין שלט על הגג לבין שלט על קיר המבנה לא שלל את אפשרות קיומו של שלט על המבנה אלא רק ציין: "אני לא ראיתי אם יש." (עמ' 66 שורה 18 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – מר"א).
239. גם ג'אד אלנאשף לא יכול היה לשלול בחקירתו הנגדית את האפשרות לכך ששלט "זהירות, גג שביר" היה קיים בשטח במועד התאונה. כנשאל ג'אד אלנאשף בחקירתו הנגדית האם לפני שחתם על הסכם השכירות עשה סיבוב חיצוני מחוץ למבנה השיב בחיוב אך הבהיר: "אבל אני לא עברתי לדיירים אחד אחד." (עמ' 252 שורה 13 לפרוטוקול). כאשר הוצג בפניו הצילום שצילם חוקר מטעם פרי אור (נספח ג' לתצהירה של גב' סמדג'ה) לא יכול היה ג'אד אלנאשף לאשרם או להכחישם (עמ' 252 שורה 24; עמ' 253 שורות 15-1 לפרוטוקול). ג'אד אלנאשף ציין כי לא בדק העניין לפני שחתם על התצהיר משום שהמבנה נהרס, אך כן בדק סמוך לאירוע עצמו ולא היה שם השלט (עמ' 253 שורה 24; עמ' 254 לפרוטוקול). באותה נשימה לא יכול היה להכחיש קיומו של שלט כטענת החוקר מטעם פרי אור: "אם אתה אומר אז אולי אני לא ראיתי." (עמ' 256 שורה 22 לפרוטוקול).
240. אבו עטיה ציין בחקירתו הנגדית כי הסולם היה מקובע לקיר והוא עצמו לא ראה שלט המזהיר מהגג (עמ' 359 שורות 18-14 לפרוטוקול) ואולם לא טען כי לא היה שלט, וממילא
--- סוף עמוד 43 ---
בשים לב לתהיות ולבעיות הקשות שעוררה עדותו בכללותה – ספק איזה משקל אם בכלל ניתן לייחס לדבריו אלו.
241. אשר על כן, אני קובעת כי הוכח במאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי שהוצבו שלטים המזהירים מפני גג שביר על קירות המתחם עובר לתאונה.
242. אשר לסולם – ג'אד אלנאשף ציין בעדותו כי: "אני סקרן אותי מאיפה טוביה העובד עלה לגג, כיון שמהמסחר שלנו אין שום גישה לגג, אין יכולת לעלות לגג. זה גג בגובה של 10-11 מטר, ולכן אני הסתכלתי מאיפה וראיתי בצד למי יש, יש היה שם סולם, כל אחד יכל לעלות, לא היה שלט...." (עמ' 255 שורות 22-10 לפרוטוקול). דברים אלו שהם קריטיים לעניין אחריותה של פרי אור לאירוע התאונה לא ציין ג'אד אלנאשף בתצהירו באופן שיש בו כדי להעיב על מהימנותם (ר' עמ' 256-255 לפרוטוקול).
243. אבו עטיה ציין בחקירתו הנגדית כי הסולם היה מקובע לקיר והוא עצמו לא ראה שלט המזהיר מהגג (עמ' 359 שורות 18-14 לפרוטוקול).
244. מר פורת מטעם נייר און ציין בחקירתו הנגדית כי משטח המושכר של נייר און אין גישה לגג אלא רק "מבחוץ. מבחוץ יכולים לעלות עם סולם על הגג." (עמ' 327 שורות 17-1 לפרוטוקול), אך ציין כי אין גישה מסודרת לגג (עמ' 327 שורות 21-18 לפרוטוקול; עמ' 328 שורה 19 לפרוטוקול). מר פורת אף ציין כי גם מחוץ למבנה אין מדרגות אלא צריך לעלות עם סולם או מלגזה (עמ' 328 שורות 24-22; עמ' 329 שורות 6-1 לפרוטוקול).
245. מהעדויות שנשמעו, לא ניתן לקבוע בוודאות שהיה סולם מקובע לקיר המבנה החיצוני. מכל מקום, וגם לו ניתן היה לקבוע כי קיים סולם שכזה כממצא עובדתי, עדיין לא די בכך כדי להקים אחריות כלשהי לפרי אור בנסיבות. גם לו היה מותקן שם סולם, ובפרט מקום שהוכח במאזן ההסתברות הדרוש בהליך אזרחי שנתלו שלטים המזהירים מפני גג שביר, קשה לקבוע כי פרי אור כבעלת המתחם יכולה וצריכה הייתה לצפות שייעשה בסולם שימוש לא מבוקר לצורך עלייה לגג ודריכה עליו מבלי לתאם זאת מולה או לנקוט אמצעי בטיחות לצורך עבודה בגובה.
246. אשר לזהות הגורם המתקן את החור בגג – הגב' סמדג'ה ציינה בתצהירה כי נודע לפרי אור לראשונה על האירוע ועל התביעה רק ביום 29.2.16, עת התקבל בידיה כתב התביעה (ס' 2 לתצהירה; וכן עמ' 286 שורות 24-21; עמ' 287 שורות 4-1 לפרוטוקול). גב' סמדג'ה גם ציינה בתצהירה כי מבדיקה שערכה לא מצאה כל מסמך המצביע על תיקון שבוצע בגג המבנה לאחר האירוע הנטען ולמיטב הבנתה הדבר מצביע על כך שהאחריות לתיקון ליקויים במבנה חלה על השוכרים, אם וככל שהיו ליקויים כאמור (ס' 10 לתצהירה).
247. גב' סמדג'ה ציינה כי ניסתה לברר על ידי מי תוקן החור שנוצר בגג בעקבות האירוע מושא התביעה אך לא יודעת (עמ' 285 שורות 17-13 לפרוטוקול). גם החוקר מטעם מבטחת פרי אור
--- סוף עמוד 44 ---
הודה כי לא מצא ראיה לכך שפרי אור תיקנה את הפגם בגג או ביצעה תחזוקה כלשהי בגג או שהוגשה נגדה תביעת רכוש כלשהי (עמ' 288 שורות 20-13 לפרוטוקול 7.10).
248. גב' סמדג'ה הוסיפה כי לאחר שנודע לפרי אור על התאונה: "אני דיברתי עם אשר פורת מנייר און, הוא הבעלים של נייר און ושאלתי אותו איך, כאילו איך אנחנו לא יודעים מהדבר הזה, כאילו מה קרה. והוא אמר אני מצטערת אני ממש, זה על זיכרון אז אני לא יודעת אם אני מצטטת טוב, אני יודעת מה שיותר זכור לי זה שהוא אמר שהם, הם שם סידרו את זה ולא היה, כאילו זה נסגר. אמרתי לו – רגע אבל אתה סיפרת לי שהוא נפל, וסיפרת לי שפרצו את המנעול שלך של הכניסה. מי, מי הוא אומר – לא, לא ,לא, זה בקטנה. אנחנו החלפנו ובזה זה נגמר." (עמ' 286 שורות 12-7 לפרוטוקול).
249. לצד זאת, מעבר לכך שציינה בהגינותה כי אינה זוכרת את הדברים שהוחלפו בינה לבין מר פורת מנייר און, היא הודתה כי אין לה ידיעה אישית אודות האירוע מושא התביעה (עמ' 278-274 לפרוטוקול).