תשובת המשיב לטענות המבקשת
12. המשיב מנגד טוען, כי מטרת הגשת התובענה מצד המבקשת, אינה אלא משיקולים זרים ופסולים לצורך הפעלת לחץ שאינו לגיטימי, מתוך תקווה לקבל כספים וזכויות שהיא אינה זכאית להם ולכן דין טענותיה להידחות. כשיטת המשיב, דרך הפעולה של המבקשת, הינה הפרעה מחושבת וסדורה לפעילות החברה, ויצירת מבוי סתום לניהולה, תוך ייצור לחץ שימנף את עמדת המבקשת, לצורך הליכי ההיפרדות. כשיטת המשיב, מעמיסה המבקשת דרישות בלתי נגמרות לעוד מידע ומסמכים, כאשר כל המידע הועבר, תוך שהתברר בדיעבד כי אינה מלינה אלא על "איכות" המידע. המשיב טוען כי אחד מאמצעי הלחץ של המבקשת, הינו סירובה לחתום על הערבות הנדרשת מצד בנק דיסקונט ובכך פגיעה בקווי האשראי של החברה. כשיטת המשיב, המבקשת קיבלה את כל המידע הנדרש, מידע מקיף ורחב אודות החברות, אולם למרות הגישה הישירה והמלאה שניתנה למבקשת וליועץ הכלכלי שלה, למול החברה וליועץ הכלכלי שמונה לחברה, (מר זאב דורי), היינו למרות השקיפות המלאה שניתנה למבקשת, עדיין חוזרת היא על עוד ועוד דרישות למידע שאינו נדרש באמת. כשיטת המשיב, אין מדובר בדרישות למידע הנדרש לצורך תפקידה של המבקשת כדירקטורית או לטובת החברות, אלא לצרכים אחרים. לפיכך ביקש המשיב לדחות טענותיה.
דרישת המבקשת למידע
13. מהתובענה עולה טענת המבקשת כי נמנע ממנה קבלת מידע. בתשובה לתובענה שהגיש המשיב, ראו נספח 12 ואילך לתשובת המשיב, התברר כי הועבר למבקשת מידע רב, אודות החברה. או אז, טען ב"כ המבקשת, כי לא הועבר אליה מידע "איכותי". עיינתי בטענות הצדדים, ולא שוכנעתי כי מידע רלוונטי, מבחינת מסמכי החברה נמנע מהמבקשת כאשר כפי שטען המשיב, הנהלת החשבונות היתה פתוחה בפניה, ובפני היועץ הכלכלי מטעמה, והדברים הובאו במסגרת נספחים 12 ואילך כאמור לתשובת המשיב. לא שוכנעתי כי המבקשת קופחה בכך שלא ניתן לה מידע, ולא שוכנעתי כי ישנו מידע קונקרטי שהוסתר ממנה. לפיכך, אני דוחה את טענות המבקשת, כי היא קופחה בהעדר מידע ממסמכי החברה ומספרי חשבונותיה. אלא שעולה טענה מצד המבקשת, למידע שניתן לקבלו, באופן בלתי אמצעי מאת בעלי התפקיד בחברה ותוך כדי ביקורים בחברה ובמיוחד זה הנוגע למנכ"ל, מר משה פטיטו.
מנכ"ל החברה מר משה פטיטו
14. המנכ"ל שהגיש תצהיר מטעם החברה, נחקר בחקירה נגדית ופירט כי הגם שהינו המנכ"ל, מאז שנת 2016, לא קיבל מינוי רשמי, אלא פשוט נמצא כעובד הכי מתאים לתפקיד זה, לאחר שקודם לכן עבד בחברה 26 שנים וכשיטתו הינו סוג של ממלא מקום מנכ"ל. המנכ"ל בחקירתו פירט כי מדובר בחברה שיש לה פחות מעשרה עובדים. המנכ"ל פירט כי הוא מקדיש לענייני ניהול החברה, כ – 5 שעות חודשיות, ובכל העניינים הכלכליים יש לחברה יועץ כלכלי. המנכ"ל פירט כי הוא מבצע בחברה תפקיד של מלגזן, מנופאי, טרקטוריסט, בגיריסט, מפעיל מכונות, אחראי רכש ומתקין מסגרות ופעולות נוספות שאינן ניהוליות. כשיטתו, יומו מלא וגדוש בעבודת כפיים, וכי אינו מנכ"ל שיושב במשרד. לכן, כאשר גברו הדרישות מצד המבקשת, לביקורים ושיחות וכיו"ב, הרגיש הוא מצוקה שכן הדבר הינו על חשבון זמן עבודה מעבר לתפקידו כמנכ"ל ושאין מי שיחליף אותו במטלות האחרות. לכן פנה לדירקטוריון לקבל הנחיות. המנכ"ל פירט כי הוא והעובדים האחרים, נקלעו למחלוקת שבין המבקשת למשיב שלא מרצונם ולא מטובתם. המנכ"ל פירט כי מאז שמונה בשנת 2016, קיבל הוא אחת לשנה, תוספת של 50,000 ₪ כשכר נוסף ברוטו, אלא שהחברה, על מנת להימנע מתשלום רכיבים סוציאליים, הגדירה זאת כ"בונוס" שנתי בסך 50,000 ₪. נושא שכרו של מנכ"ל החברה, הביא למחלוקת שבין המבקשת למנכ"ל כפי שיפורט להלן.