פסקי דין

עעמ 6149/21 נכונית בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ - חלק 5

23 פברואר 2022
הדפסה

18. סבורני אפוא, כי מנקודת ראותו של מציע סביר, אין מדובר בטעות טכנית או בשיבוש הכתוב שקל לראותו, אלא בשינוי אפשרי של הדרישה אשר מופיעה במפרט. בית משפט קמא הפנה בהקשר זה להלכת אפרופים המשתייכת לדיני החוזים הכלליים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995)) ולעיקרון הפרשנות התכליתית שהלכה זו קבעה ביחס לחוזים. ברם, הלכה עדכנית יותר הבהירה כי "לא כל החוזים נולדו שווים" וכי חוזים מפורטים אשר מבוססים על מכרזים ציבוריים מתפרשים על-פי אמות-מידה פורמליות שבבסיסן עליונות הלשון והכלל בדבר פרשנות התנאים העמומים לרעת מנסחם (ראו: ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקאות 17-11 לפסק דיני [פורסם בנבו]; פסקה 4 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן; ופסקאות 7-5 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (20.11.2019); וכן דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 17 להחלטת הנשיאה א' חיות [פורסם בנבו] (19.4.2020)).

19. בית משפט קמא נסמך בקביעתו גם על האמור בהחלטתו של השופט ח' מלצר (כתוארו אז) בעניין כדורי, אולם גם החלטה זאת אינה מספקת את התימוכין הדרושים לסברה כי עסקינן בטעות סופר או בשיבוש טכני גרידא. בעניין כדורי דובר על נוסחת מחיר לגביה נקבע כי "לכאורה, יש היגיון בטענת המדינה כי בנוסחת החישוב והגדרותיה, כפי שהופיעה במסמכי המכרז אכן נפלה טעות סופר, כאמור לעיל. לכאורה אין כל דרך אחרת, קוהרנטית מבחינה מתמטית (שבנוסף היא מסתברת מעיון בהוראות המכרז עצמו) לקריאת נוסחת חישוב המחיר כמו שהוצגה – ללא תיקון טעות הסופר האמורה." (ראו: שם, פסקה 13; ההדגשה הוספה – א.ש). במקרה שלפנינו, מציע סביר בהחלט יכול היה לפרש את "הצהרת כלי רכב" עליה חויב לחתום – ואף להצהיר כי הפרתה תהווה הפרה יסודית של ההסכם מושא המכרז – כהוראה ספציפית אשר דוחה את ההוראות הכלליות שבמכרז.

20. מטעמים אלו, הגעתי למסקנה כי הפגם שנפל ב"הצהרת כלי רכב" איננו טכני, אלא מהותי, ועל כן אין מנוס מביטול המכרז בעטיו של פגם זה.

21. לזאת אוסיף את קביעתו של בית משפט קמא לגבי המידע על אי-סדרים שתוארו לעיל, לפיה "אין בידי לפזר את העננה התלויה מעל זכייתה של המשיבה 2 במכרז". מכרז עם השיבוש אשר אירע ב"הצהרת כלי רכב" של המציעים ועם ה"עננה" שלא ניתן לפזר איננו מכרז תקין. בהקשר זה אדגיש כי הצדק המכרזי שעיקרו שוויון בין משתתפי המכרז צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות (ראו: עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה י' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (כתוארו אז) [פורסם בנבו] (16.1.2007)). לפיכך, סבורני כי לא נותרה בידינו ברירה אלא לבטל את המכרז לא רק בשל הפגם שכאמור נפל ב"הצהרת כלי רכב" אלא גם לאור מכלול הנסיבות.

עמוד הקודם1...45
6...10עמוד הבא