פסקי דין

תא (ת"א) 7774-10-16 נעם מרגלית נ' תומר מור - חלק 13

22 פברואר 2022
הדפסה

עיון בפרוטוקול הדיון האמור מעלה כי לא קיימת בו הסכמה כזו. יתרה מזאת, בהודעת הנתבעים לבית-המשפט מיום 16.10.2017 ציינו הנתבעים מפורשות כי לא קיים הסדר דיוני ביניהם לבין התובעים 4-3 (שם, בסעיף 12). במועד זה לא הוגשה עדיין חוות-דעת המומחה, היינו לא מדובר בהתנהלות של הנתבעים 4-1 שנבעה רק ממסקנות חוות-הדעת. הודעת הנתבעים מיום ה-16.10.2017 תואמת גם את עמדתם בתגובתם מ-25.7.2017 לבקשת ההצטרפות של התובעים 4-3 להליך. הנתבעים 4-1 ציינו שם כי הם "מודיעים כי בשלב זה אינם מוכנים לרכוש את מניותיו של מר גזית [נמרוד, ר.ר.] כלל ו/או בתנאים זהים לאלו של התובע" (שם, בסעיף 4).

38. מאחר שדין ההסדר הדיוני הוא כדין חוזה, על הטוען לקיומו של חוזה שהוא צד לו – להוכיח את טענתו. בהעדר ראיה לכך, אין מקום להניח כי הנתבעים הסכימו להתקשר עם התובעים 4-3 בהסדר שתנאיו מקבילים לאלה של ההסדר הדיוני. יתכן שביחס לתובעים אלה הם ביקשו לעמוד על כל טענותיהם ולקיים דיון לגופו של עניין - בין אם לאור חלוף הזמן בין ההסדרים, בין אם לאור הערכתם את הסיכויים והסיכונים ביחס לתביעת התובעים 4-3 ובין אם מטעם אחר.

משכך, ובהעדר הסדר דיוני בין הנתבעים לבין התובעים 4-3, לא ניתן לחייב את הנתבעים 4-1 לרכוש את מניות התובעים הללו מכוח התנאים בו. לכן, ביחס לתובעים אלה יהיה מקום לבחון לגופה את טענת הקיפוח וככל שהיא תתקבל – לבחון את הסעדים להם זכאים התובעים 4-3 מכוחה. לכן נתייחס להלן בנפרד לתביעת התובעים 2-1 ולתביעתם של התובעים 4-3.

תביעת התובעים 2-1
חוות-דעת המומחה
39. המומחה העריך את שווי החברה נכון ליום 31.12.2016 בהתאם לשיטת ה-DCF – היוון תזרים המזומנים העתידי של החברה, כאשר לצורך כך הוא התבסס על דוחות החברה לשנים 2016-2014. המומחה בחן במסגרת חוות-דעתו מספר נושאים שיפורטו להלן.

40. שכר לבעלי השליטה ולבני משפחותיהם: המומחה קבע כי שכר בעלי השליטה עלה לאחר העברת השליטה בחברה באופן בלתי-סביר, והוא עמד על סכום של 50,000 ₪ לא כולל מע"מ. לגישת המומחה, השכר הסביר שהחברה הייתה צריכה לשלם עבור ניהולה עמד על סכום של 30,000 ₪ (סעיף 41 לחוות-הדעת). הפער בין שכר זה לשכר ששולם בפועל נוסף ל"שורת הרווח" של החברה לשנים 2014 – 2016. כן הוסיף המומחה לשורת הרווח את שכרה של גב' אור קימל, רעייתו של תומר, שגם עלות שכרה הייתה הוצאה שנגעה לניהול החברה ושחרגה מהסכום הסביר שצוין לעיל (סעיפים 47-46 לחוות-הדעת). מנגד, דחה המומחה את הטענה לגבי שכרה של רעייתו של שף המסעדה וכן את הטענה שנגעה לשכרם של עורכי-הדין של החברה שהיו בני משפחה של תומר.

עמוד הקודם1...1213
14...28עמוד הבא