41. הוצאות נוספות: ביחס ליתר הוצאות החברה קבע המומחה כי אין הבדל מהותי בין התקופה לפני שינוי השליטה לבין התקופה שלאחריה (סעיף 65 לחוות-הדעת). הוא אף דחה את הטענה לפיה הנתבעים לקחו לידיהם חלק משכרם של העובדים הזרים בחברה ואת הטענה לפיה תומר נטל הלוואה מהחברה לצורך מימון רכישת מניותיה. בהקשר זה קבע המומחה כי תומר לא לקח הלוואה מהחברה אלא סיווג מטעמי מס את דמי-הניהול להם הוא היה זכאי מהחברה כהלוואה (סעיפים 73-71).
42. עלות המזון: הנתון אודות עלות המזון מבטא את האחוז מכלל הכנסות החברה שהיא משקיעה בייצור המזון. בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים של החברה, עלות המזון לשנים 2016-2014 עמדה על שיעור שבין 35.3% ל-37.5%. המומחה קבע כי השיעור הרשום הזה דומה לשיעור עלות המזון שהיה בתקופת ניהול המסעדה על-ידי רון גיבורי ואף נמוך ממנו במעט.
אולם מעבר לרשום בדוחות, בחן המומחה גם את עלות המזון בפועל. לצורך כך הוא הפריד קודם כל בין כלל הכנסות בית-הקפה ממכירת מזון לבין הסכומים שהתקבלו מהטיפים (תשרים) להם היו זכאים המלצרים. למומחה לא היה נתון מדויק אודות סכומי הטיפים (בשל קריסתה של מערכת הקופה באמצע 2016 ואבדן הנתונים שהיו בה). לכן הוא העריך את ההכנסה מטיפים בהתאם לשכר השנתי ברוטו ששולם למלצרים. שכר זה אמור לשקף את סכום ההפרשה לטיפים שנרשם בקופת החברה (ר' סעיף 10א'-ו' לחוות-דעת המומחה, וכן את הסבר המומחה בעמ' 37-35 לפרוטוקול ישיבת יום ה-8.6.2021). זאת מאחר שהמלצרים בבית-הקפה חויבו לאורך השנים להפריש לבית-הקפה סכום כסף המשקף את ההכנסה השעתית שלהם, קרי העלות ששולמה להם על-ידי החברה עבור כל שעת עבודה שלהם. בסוף החודש קיבלו המלצרים את הסכום שהופרש על-ידיהם כשכר עבודה.
בשלב הבא בחן המומחה את עלות המזון בפועל לעומת עלותו בספרי החברה. המומחה דגם לצורך כך מספר פריטים מתפריט בית-הקפה ובדק את עלותם בפועל. הוא עשה כן בהתאם לחשבוניות הספקים ולאור שיחות עם הטבחים בבית-הקפה שנועדו לבחון את משקלו של כל פריט מזון שהוגש בו. לעלות המזון הוסיף המומחה פחת בשיעור כולל של 10%, המבטא הפחתה במשקל המזון בהליך הבישול וגורמים נוספים כגון ביטולי מנות, ארוחות עובדים שלא שולמה כנגדם תמורה וכו' (סעיף 13 לחוות-הדעת).
השוואת עלות המזון בפועל לעלות בדוחות הכספיים של החברה, הביאה למסקנה לפיה עלות המזון בפועל נמוכה מכפי שדווח בספרי החברה, ועומדת על כ-30% (סעיפים 17-13 לחוות-הדעת). המומחה ציין מספר סיבות אפשריות לפער האמור: דיווח חלקי של החברה על הכנסותיה; קיומו של פחת גבוה יותר מזה שהוא העריך; או שימוש בכמויות גבוהות יותר לצורך הכנת המנות מזה שנלקח על-ידיו בחשבון. אפשרות נוספת היא צריכת מזון ללא תשלום בשיעורים גבוהים יותר מאלה שהוא העריך, או שילוב של כל האפשרויות הללו גם יחד (סעיף 18 לחוות-הדעת).