56. יוער יחד עם זאת כי אינני מקבלת גם את טענות התובעים 2-1 לגבי טעויות נוספות שנפלו לשיטתם בחוות-דעתו של המומחה. התובעים 2-1 התייחסו לתקלה בקופת בית-הקפה ולנזק הראייתי שנגרם להם כתוצאה מכך. המומחה הבהיר בהקשר זה כי הנתונים העיקריים שחסרו לו בעקבות התקלה האמורה נוגעים לסכומי הטיפים שהפרישו המלצרים. המומחה הצליח להתגבר על קושי זה באמצעות חישוב ההכנסה מהטיפים כגובה השכר ברוטו השעתי ששולם למלצרים בבית-הקפה.
התובעים 2-1 טענו כי המומחה לא דייק בשכר הברוטו של המלצרים שהוא עשה בו שימוש. אולם המומחה הבהיר בחקירתו שלצורך קביעת שכר המלצרים הוא בחן את נתוני השכר כפי שהם שולמו בפועל בשנים 2016-2014 (ישיבת יום ה-8.6.2021, בעמ' 35). כן הוא ציין כי התקלה בקופה לא פגעה באופן מהותי ביכולתו להעריך האם חולק בבית-הקפה מזון בחינם. זאת מאחר שכל חלוקה שכזו הייתה משתקפת בנתוני המכר של בית-הקפה (ישיבת יום ה-08.6.2021, בעמ' 41-39).
57. אינני מקבלת גם את טענות התובעים 2-1 לפיהם המומחה הסתמך על נתוני עץ מוצר שגויים שהועברו לו על-ידי הנתבעים. בחוות-דעתו ציין המומחה מפורשות כי עץ המוצר שנמסר לו על-ידי הנתבעים הועבר לעיונו של נעם, שהעיר הערותיו לגביו (סעיף 11ו לחוות-הדעת). מסקנות המומחה התבססו אם כן על מכלול המידע שנמסר לו על-ידי הצדדים ואין מקום להתערב בהן, וזאת כאמור גם לאור מה שצוין לעיל לפיו בית-המשפט נוטה לקבל את מסקנותיו של מומחה שמונה מטעמו.
כאמור, מחוות-דעתו של המומחה כמו גם מעדותו בבית-המשפט עולה כי הוא פעל באופן יסודי, ובחן באופן עצמאי כל פריט שלגביו לא הייתה הסכמה בין התובעים 2-1 לבין הנתבעים ביחס לעלותו ומשקלו. התובעים 2-1 טענו כי בדיקה זו לא שיקפה בהכרח את עלות הפריט הרלוונטי לבית-הקפה. זאת מאחר שתומר הודה בחקירתו שהיו מקרים בהם הוא קיבל הנחות מספקים באופן אישי ובנפרד מהעסק. מכאן – כך נטען - שההנחה לא התבטאה בחשבוניות הספקים. ואולם בחינת עדותו של תומר בהקשר זה מעלה כי היא נגעה רק לתקופת ניהול בר הרדיו, ולא לבית הקפה (פרוטוקול ישיבת יום ה-28.6.2021, בעמ' 247-246).
סיכומה של נקודה זו - אני סבורה שיש לקבל את חוות-דעתו של המומחה ואת מסקנותיו הן ביחס לשווי החברה והן ביחס להכנסות הלא מדווחות.
טענות הנתבעים בדבר הזרמת כספים נוספים לחברה
58. בתצהיריהם ובסיכומים מטעמם, טענו הנתבעים שנוכח המשבר שאליו נקלעה החברה וסירובם של התובעים להשתתף במימון חובותיה, נאלצו תומר ואלדד להזרים 160,000 ₪ ו-80,000 ₪ (בהתאמה) לקופת החברה (ר' סעיף 62 לסיכומי הנתבעים). אילו היו הנתבעים מוכיחים את הטענה, יתכן שהיה מקום להתחשב בה לעניין חישוב הסכום שהתובעים 2-1 זכאים לו במסגרת פסק הדין תמורת מניותיהם.