12. בתצהיר הנתבעת מציינת כי בשנת 2019 פנתה לאשר המתווך, לא נוקבת בתאריך העולה מהנספחים שצורפו, ומתארת כיצד אשר קידם את העסקה ופעל מול המוכר עד להגעה לעסקה במחיר שהוצע על ידה. עוד הבהיר כי לא היה כל מקום ליידע את התובע על העסקה שנחתמה שעה שלא היה לו כל חלק בעריכתה.
בחקירתה הנגדית הבהירה הנתבעת כי לאחר שיחת חולין עם אשר שאמר לה כי יכול להציע לה את הבית ברחוב מצדה, הסבירה לו כי ראתה אותו עם הסוכנת לפני כחודש ולא הצליחה להביא לה אותו במחיר שביקשה, ואשר אמר שהוא בקשר טוב עם המוכר ויש לו בלעדיות, וידאג למחיר המבוקש, ולכן חתמה לו על הסכם התיווך. למרות שגרסה זו לא נכתבה במפורש בתצהיר, מצאתי כי גרסה זו מהימנה, נמסרה בטבעיות ובשטף העדות ומסבירה את הסיבה בגינה הסכימה לחתום לשני מתווכים על אותו הבית.
לשאלה מדוע בשיחה עם הסוכנת ביום 2.6.19 לא גילתה לה שכבר פנתה למתווך אחר הבהירה:
"... אני הבנתי שהיא יצאה מהתמונה שלא רוצה לריב איתו. לא הגישה את ההצעה הרגשתי שאין עם מי לדבר. מכרתי בית עם 4 ילדים ילדתי בדיוק. ואני בלחץ לסגור. רוצה לקנות בית. כמה אני צריכה לחכות שהיא תפעל שתפגיש ביני לבין גל אני אעשה את העבודה. היא לא הסכימה לא התקדמה. ואז אשר בא בדיוק בנקודה שהציע שיכול להגיע למוכר ולהגיע למה שאני רוצה וחתמתי", (עמ' 20, ש' 10-14).
בעדותה הסבירה את אופן ניהול המשא ומתן בסיועו של אשר ונתנה הסברים משכנעים לסיבות שהובילו את המוכר לרדת במחיר עד לסגירת העסקה.
ביחס לשיחה מיום 22.5.19 הבהירה כי גרה באזור וחלפה על פני הבית וראתה את השלט של אשר, ולכן יזמה את השיחה. בהגינותה העידה כי כאשר ראתה את הבית עם הסוכנת, עוד לא היה עליו את השלט של אשר.
האם התובע הוא הגורם היעיל – לאור הראיות וההלכה הפסוקה
13. לאחר בחינת מכלול הראיות ועדותה של הנתבעת, לרבות המוצגים ובעיקר השיחות בינה לבין הסוכנת, מצאתי כי גרסת הנתבעת מהימנה ומתארת נאמנה את השיקולים שהניעו אותה לנטוש את הסוכנת מטעם התובע ולהמשיך במשא ומתן מול המוכר בתיווכו של אשר. מחקירתה הנגדית לא עלה בסיס לחשדו של התובע כי כל תכלית הפניה לאשר נועדה לקבל הנחה בדמי התיווך. התרשמתי מכנות פעולותיה של הנתבעת, אשר הבינה באמת ובתמים כי לא תוכל להתקדם במשא ומתן מול המוכר בתיווכה של הסוכנת. הבנה זו עולה מהשיחות מול הסוכנת ומהקשר הדל בין הסוכנת למוכר.
בחלוף כחודש מהמועד בו ראתה הנתבעת את הבית עם הסוכנת לא עלה בידי הסוכנת לגרום לכל שינוי בעמדת המוכר, הסכים הוא למחיר של 4.2 מיליון, ואף לא פעלה לקיום פגישה בין הצדדים. למרות שבשיחות עם הנתבעת תיארה הסוכנת כי יש לה היכרות עם המוכר, עלה כי לא היה לה כל קשר איתו, ואף לא העבירה לו הצעה מהנתבעת בצירוף פרטיה. ניתן להבין את התנהלות הסוכנת, אשר למעשה לא היה לה כל הסכם תיווך עם המוכר, ובשיחות איתו ביקש ממנה להציג קונה בסכום שהרבה מעבר ל- 4 מיליון שקלים, ולכן חששה להציג קונה אם הפערים עדיין גבוהים מידי. יחד עם זאת, מכלול הראיות מצביעות על כך כי המוכר הסכים להצגת קונים מטעם התובע רק במידה ותעלה הצעה בסכום הגבוה מ- 4 מיליון שקלים. בנסיבות אלו, שעה שהנתבעת הבינה כי הסוכנת לא תוכל לפעול אצל המוכר להפחתה בדרישותיו, ואילו אשר הציג לה מצג כי הבית בבלעדיות ויצליח לעשות כן, מה שהסתבר לימים כנכון, לא מצאתי פסול בכך שנטשה את הסוכנת ועברה לנהל את המשא ומתן דרך אשר.