כך שנראה כי נתקיימו בעניינינו הוראות סעיף 56 לחוק החברות, הקובע כדלקמן:
"(א) פעולה שנעשתה בעבור חברה בחריגה ממטרות החברה, או שנעשתה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה, אין לה תוקף כלפיי החברה, אלא אם כן אישרה החברה את הפעולה בדרכים הקבועות בסעיף קטן (ב) או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה א על היעדר הרשאה.
(ב) אישור החברה בדיעבד לפעולה בחריגה ממטרות החברה יינתן בידי האסיפה הכללית בהחלטה שתתקבל ברוב הדרוש לשינו מטרות החברה; אישור כאמור לעניין פעולה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה יינתן בידי האורגן המוסמך לתת את ההרשאה.
(ג) אישור כאמור בסעיף קטן (ב ) לא יפגע בזכות שרכש אדם אחר בתום לב ובתמורה לפני מתן האישור."
אמנם מנגד, מעדותו של מוטי גורה, מצטיירת תמונה לפיה הוא לא היה מעורב בפעילות התובעת ולא היה בעל זכות חתימה. אך יש לזכור כי לחברה לא הייתה למעשה פעילות שוטפת, עם זאת, מעדותו - שלא נסתרה - עולה כי הגם שלא היה בעל זכות חתימה, היה מעורב בהתנהלות החברה, לרבות הצגה בפניו של דו"חות כספיים טרם אישורם. מכאן שוודאי שכתב המחאת זכויות וחובות התובעת לטובת נתבעת מס' 2 בנכס העיקרי או אף היחיד של החברה במועד הרלוונטי, היה צריך להגיע לעיונו ואישורו.
אציין כי עדותו של זאב אינה אמינה בעיניי. מחד, הוא טוען כי החברה אשר בבעלותו, פרמה סל, פרעה את חובה כלפיי התובעת, אך לא מצאתי לכך ולו ראשית ראיה המוכיחה זאת. מה גם שעדותו בהקשר זה הייתה בלתי אחידה ומצאתי אותו כמי שמשיב תשובות מתחמקות, אשר אינן מתיישבות עם טענתו כבעל עסקים מצליחים. לאחר שמיעת עדותו מצאתי כי רב הנסתר על הגלוי, ודומה כי יש סיבה לערפל אותו הוא מבקש לפזר. אף טענתו כי השקיע בתובעת כספים רבים, אשר המחאת הזכויות נועדה לשם "התחשבנות" עמם, לא הוכחה.
זאב העיד בתצהירו על פרטים רבים, אשר בחקירתו הנגדית לא ידע להתייחס אליהם וסיפק תשובות עמומות, לא ברורות וודאי שלא משכנעות בנוגע להשקעותיו בתובעת, כמו גם לפריעת חוב של פרמה סל כלפיי התובעת. כך למשל באשר לטענתו כי נכסי גורה למעשה שייכת לו, נשאל בחקירתו הנגדית מדוע לא הגיש תביעה להחזרת התובעת לבעלותו, השיב "לשאלת בית המשפט – אם במקום להתנגד להעברת הכסף לחברה לא יכולתי פשוט להגיש תביעה ולדרוש החזרת התביעה לבעלותי, אני אומר שזה מה שעשיתי בתצהיר שלי אבל לא כתביעה. פעלנו לפי מה שחשבנו. לא חשבנו להגיש תביעה." (עמ' 22 לפרוטוקול, ש' 19-21)