בית משפט השלום בחיפה
ת"א 54354-10-18 נכסי גורה בע"מ נ' גורה ואח'
בפני השופט אבישי קאופמן
תובעת
נכסי גורה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד הראל
נגד
נתבעים 1. זאב גורה
2. גורה זה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פינקלשטיין
פסק דין
התביעה שלפני היא תביעה הצהרתית ותביעה לצו עשה. התובעת עותרת לכך כי יינתן צו הצהרתי לפיו המחאת הזכות שבוצעה לגבי כספים בהם זכתה התובעת בהליך אחר בטלה. עוד עותרת התובעת לכך שכתוצאה מהצהרה זו יינתן צו המורה לגזברות בית המשפט להעביר את הכספים המופקדים אצלה לידי התובעת. בנוסף עתרה התובעת לפיצוי כספי בסך 150 אלף ₪ בגין התנהלות הנתבעת.
בהחלטה שניתנה ביום 1.3.20 קבעתי כי לצרכי אגרה יש לסווג את התביעה כתביעה כספית:
"במקרה דנן, המדובר בסכום המעוכב בקופת בית המשפט בהליך חדלות פירעון, וככל שתינתן הצהרה בדבר זכות התובעת לכספים אלה אין צורך בהליך משפטי נוסף כדי לקבלם. לאור עובדה זו, וכאשר מדובר בסכום כסף מוגדר וידוע מראש, אשר לפי כתב התביעה עומד על 637,482 ₪, יש לראות בתביעה כתביעה כספית לעניין תשלום האגרה.
יובהר מיד כי החלטה זו רלוונטית לעניין סיווג התביעה מבחינה מנהלתית ולצורך חישוב האגרה בגינה, ואין בה כדי לשנות את עתירת התובעת מבחינה מהותית. בעקבות החלטה זו לא הוגש כתב תביעה מתוקן אלא הודעה בלבד, ולא הוגש כתב הגנה מתוקן. לפיכך, יש להתייחס כתביעה לסעד הצהרתי וסעדים נלווים כאמור בפתיח. לפיכך מצאתי כי חלק נכבד מהטענות שהועלו בידי הצדדים בהליך ובסיכומיהם אינן רלוונטיות וחורגות משמעותית מגדר המחלוקת בתיק זה שהיא בעיקרה תוקפה של המחאת הזכות.
הרקע להליך והעובדות הרלוונטיות:
התובעת, חברת נכסי גורה בע"מ, הוקמה בשנת 1998 בידי מר זאב גורה, הנתבע. בשנת 2001 העביר זאב את מניותיו בתובעת לידי אחיו, מר מוטי גורה. זאב טען כי ההעברה נעשתה "פורמאלית", ללא תמורה, בשל אילוצים עסקיים, בין היתר בשל דרישתה של הרשות לניירות ערך. במקביל להעברת המניות זאב נותר לכהן כדירקטור בתובעת והמשיך לנהל אותה בפועל. בשנת 2011, החליט מוטי, לפטר את זאב ואשתו מתפקידם כדירקטורים בנכסי גורה.
במקביל לאמור לעיל, ניהלה התובעת הליך בוררות מול מר דן עופר. בהליך זה ניתן ביום 10.1.08 פסק בורר המחייב את עופר לשלם לתובעת סכום של כ – 380 אלף שקלים. כנגד פסק הבורר הוגשה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי (ה"פ 407/08), בעקבותיה בוטל פסק הדין וההליך הוחזר לדיון בפני הבורר. ביום 31.10.12 נתן הבורר פסק דין החוזר למעשה בהקשר הרלוונטי על פסק הבורר הקודם: "הנני שב ומאשר את קביעותיי בפסק הבורר אשר ניתן על ידי ביום 10/01/08 בכל הנוגע להכרעה שבסעיף א' בעמ' 85 לפסק הבורר הנ"ל".