עוד ראיתי לציין כי לא הוזמן לעדות רואה החשבון של התובעת, באשר למצבה הכספי של התובעת והחובות כלפיה ופריעת החובות כלפיה, ולא עוה"ד שחתם על כתב המחאת הזכויות, ואשר יכול היה להבהיר אם הפעולה אכן נעשתה בהתאם למסמכי התאגדות החברה ולחוק החברות. עובדה זו מדברת בעד עצמה ואין צורך לחזור על ההלכות הרבות שקבעו חזקה כי מי שאינו מביא עד רלוונטי ישמש הדבר כנגדו.
הפרת אמונים
טענה נוספת שמעלה התובעת היא הפרת אמונים. לטענתה, זאב העביר את זכויותיה וחובותיה של התובעת לטובת הנתבעת מס' 2, חברה אשר בבעלותו, בניגוד לתקנון התובעת וללא ידיעתו של בעל המניות התובעת, מוטי גורה.
כאמור לעיל, שוכנעתי כי אכן המחאת הזכויות נעשתה על דעת זאב בלבד, ללא ידיעתו והסכמתו של מוטי, בעל המניות בתובעת באותה עת.
לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט (בדימוס) אהרון ברק אשר נפסקו בע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אפריקה:
ידוע כי דירקטור של חברה חב לה חובת אמונים. חובת האמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי .על הדירקטור לפעול בתום לב, בהגינות, ולמען טובת הגשמת תפקידו. ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של האחר. קיים חשש, המבוסס על ניסיון החיים, כי הכוח ינוצל לרעה. כדי למנוע ניצול לרעה זה הוכרה חובת האמונים שמטרתה להגן על החברה. חובת אמונים זו גבוהה היא מחובת תום הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בישראל בבצעו פעולות משפטיות. חובת תום הלב (האובייקטיבית) קובעת רמת התנהגות בין שני צדדים , אשר כל אחד מהם דואג לאינטרס העצמי שלו. מטרת החובה להביא לידי כך שבהגנה על האינטרס האישי יפעלו הצדדים בהגינות, לעומת זאת חובת האמונים קובעת רמת התנהגות בין דירקטור לחברה, כאשר הדירקטור צריך להעמיד בראש דאגותיו את אינטרס החברה ולא את האינטרס האישי שלו. חובת האמונים אינה מבוססת על קיומה של יריבות בין הדירקטור לחברה. חובת האמונים מבוססת על קיומו של אינטרס אחד בלבד הראוי להגנה והוא אינטרס החברה. "
בעניינינו, אין ספק כי הדירקטור, זאב גורה, ביצע את המחאת זכויותיה וחובותיה של התובעת לטובת נתבעת מס' 2, חברה בבעלותו ובשליטתו, כשטובתו והאינטרס האישי שלו עומדים לנגד עיניו ולא האינטרס של התובעת. זאב לא ראה לנכון לעדכן את בעל המניות, והוא עצמו מעידבתצהירו: "מדובר היה בהסדר ליישום הסכם מפורש ובעל היגיון כלכלי ברור שנועד להשיב לי חלק מהכספים וההוצאות שהוצאתי – כאשר הזכויות נשוא ההמחאה אף אינן מספיקות לכיסוי מלוא ההוצאות שהוצאתי עד לזכייה בפסק הבוררות." (סעיף 15 לתצהירו של זאב גורה).