המדובר בפעולת דירקטור אשר בוודאי אינה לטובת החברה מתוך דאגה לאינטרס שלה, אלא ההיפך מכך, נישול החברה מהנכס העיקרי או היחידי שלה, לטובתו האישית. גם אם היה נכונות טענותיו של זאב והחברה הייתה חייבת לו כספים באותה עת, עדיין כדירקטור בחברה הוא פעל בניגוד לאינטרס שלה, וביצע – כפי שהתברר בהמשך – "במחשכים" את המחאת הזכות, פעולה שבנסיבות הייתה דורשת אישור, גיבוי ותיעוד נרחב ומפורט בהרבה מכפי שנעשה.
אשר על כן, אני מקבל את טענת התובעת בעניין זה וקובע כי הנתבעים הפרו אמונים כלפיי התובעת.
התנהלות בחוסר תום לב:
כאמור לעיל כנגד עזבון המנוח עופר ז"ל נוהלו הליכים בבית המשפט המחוזי שם פעל זאב, בשם התובעת והגיש בשמה תביעת חוב. ככל שסבר הנתבע כי המחאת הזכות שביצע היא כשרה ותקפה, הרי לא היה מקום להגשת תביעת החוב בשם החברה, אשר לכאורה וויתרה על זכויותיה מול המנוח כבר שנים קודם לכן.
זאב לא טרח לעדכן את מוטי, הבעלים של התובעת, בהמחאת הזכות, לא בזמן אמת ואף לא בדיעבד, אלא שהדברים התבררו רק במסגרת ההליך מול העזבון. אין מטעם זאב, ובוודאי לא הוכח כי נמסרה הודעה לבעלי החברה על המחאת הזכות, ואני סבור שיש בכך התנהלות בחוסר תום לב.
הבאתי לעיל ציטוט "מהתרשמותו" של כונס הנכסים לגבי התנהלותו של זאב והדברים מדברים בעד עצמם. אמנם אין לדברים אלה משקל של ממש כדי להכריע את המחלוקת, יש בהם כדי ללמד על דרך ההתנהלות ועל מידה לא מבוטלת של חוסר תום לב מצד הנתבעים.
תוקפה של המחאת הזכות לאור ביטול פסק הבורר:
הנתבעים העלו טענה "מקדמית" לפיה פסק הבורר משנת 2008, עליו מבססת התובעת תביעתה בוטל ותחתיו ניתן פסק בורר משנת 2012, אשר לטענת הנתבעים מבטל את פסק הבורר משנת 2008.
מאחר והחלטתי לקבל את התביעה לגופה, ההכרעה באותה טענה מקדמית כנגד המחאת הזכות הופכת למיותרת, אולם למעלה מהדרוש, אני סבור כי יש ממש בטענה.
יודגש כי המאת הזכויות אינה לזכויות התובעת מול המנוח או עזבונו, אלא ספציפית לזכויות הנובעות מפסק הבוררות מיום 10.1.2008. לפיכך, לכאורה המחאת הזכות כלל אינה מתייחסת לכספים להם היא זכאית מכוח פסק הבורר משנת 2012.
אף הנתבעת פותחת בסיכומיה ומבהירה מדוע לשיטתה פסק הבורר משנת 2008 בטל, והחלטת הבורר משנת 2012 אין בה כדי להביא להחזרת הפסק משנת 2008 על כנו. טענה כזו, מצד הנתבעים, היא בחזקת חרב פיפיות, שאם נאמר כי פסק הבורר משנת 2008 בטל לחלוטין, הרי בוודאי שהוא אינו מקים כל זכות אותה ניתן להמחות, ולפיכך להמחאת הזכות מחודש פברואר 2008 – אין כל תוקף.