בישראל לא אימץ המחוקק את הדוקטרינה כפי שהיא, אלא בחר לתת לה ביטוי בסעיפים 117 ו-119 לחוק הפטנטים, שעניינם "רשיון כפייה". לפי הסדר זה, רשם הפטנטים רשאי לכפות על בעל פטנט להעניק רשיון להשתמש בו, אם שוכנע כי "בעל פטנט מנצל לרעה את המונופולין שיש לו". החוק מוסיף ומבאר מהו "ניצול מונופולין לרעה": "רואים ניצול מונופולין שיש בפטנט כניצול לרעה, אם... (1) אין מספקים בתנאים סבירים בישראל את מלוא הביקוש למוצר; (2) התנאים שהתנה בעל הפטנט להספקתו של המוצר, או מתן רשיון לייצורו או לשימוש בו, אינם הוגנים בנסיבות הענין ואינם מתחשבים בטובת הכלל, והם נובעים בעיקר מעצם קיום הפטנט". ניתן להיווכח כי בדומה לדוקטרינת השימוש לרעה בפטנט בארצות הברית, מונח זה מכוון כלפי פרקטיקות מסחריות שמנצלות את הכוח המונופוליסטי של בעל הפטנט לשם העלאת מחיר המוצר המוגן. על כל פנים, לא ברשיון כפייה עסק בית המשפט המחוזי, אלא במניעות וחוסר תום לב. אף אם אניח לצורך ההכרעה בערעור כי מבחינה עקרונית ניתן להרחיב את ההסדר החקוק, ולקבוע כי עשויה להתפתח בשיטתנו המשפטית דוקטרינה פסיקתית של "שימוש לרעה בפטנט" מכוח עקרון תום הלב (ועניין זה טרם נדון באופן מפורש ונרחב בפסיקה (ראו בהקשר זה את טור-סיני דלעיל, עמוד 334)) – המקרה שלפנינו אינו מתאים כלל ועיקר לפיתוח מעין זה.
דוקטרינת השימוש לרעה, שעשויה למנוע מבעל פטנט מלתבוע בגין הפרתו, נועדה למצבים שבהם ניסה בעל הפטנט להרחיב את היקף הגנת הפטנט וכוחו באופן בלתי ראוי. פייזר, לעומת זאת, דווקא צמצמה – לפי בית המשפט המחוזי – את כוחו של פטנט 2. היא לא יצרה מצג כאילו פטנט 2 רחב יותר מכפי שהוא אלא להיפך – כאילו הוויאגרה אינה מוגנת באמצעות פטנט 2. היא לא יצרה הרתעת יתר ביחס לתכשיר שמבוסס על סילדנאפיל לשם טיפול ב-ED, אלא דווקא מצג לפיו ניתן לייצר תרופות מעין אלה מבלי להפר פטנט כלשהו. אכן, פייזר פעלה כך, לפי פסק הדין קמא, כדי להרחיב שלא כדין את אורך תקופת פטנט 1. ברם, התוצאה של ניתוח כזה היא שאם כבר – וכאמור, איני מביע כל עמדה בסוגיה זה – השימוש לרעה הוא בפטנט 1. זהו הפטנט שפייזר ניסתה להרחיב את היקף הגנתו ואת כוחו שלא כדין, ולכן ה"סנקציה" של מניעות והשתק צריכה להיות ביחס למי שהפר, לכאורה, את פטנט 1. הנה כי כן, גם אם כוונת בית המשפט המחוזי הייתה כי פייזר הפרה את חובת תום הלב וזהו טעם המניעות שנקבעה – אין בסיס בדין לקביעה כזו ביחס לפטנט 2, אלא לכל היותר ביחס לפטנט 1.