ראשית, הצהרות המתייחסות למצב דברים שהיה קיים בפועל בעת הגשת ההצעות במכרז (למשל: הצהרה על העדר הרשעות קודמות, הצהרה על אי תיאום הצעות במכרז או גילוי נאות). בהקשר זה, אני סבורה כי העובדה שעלם חתמה על ההצהרות האמורות בדיעבד כשחתימתה נושאת תאריך מאוחר למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, אינה פוגעת בשוויון ובתחרות ההוגנת. כך, שכן מדובר בהצהרות אודות מצב דברים אובייקטיבי שהתקיים במועד הקובע האמור (לכך שיש להבחין בין אי עמידה בתנאי סף או בכשירות הנדרשת במכרז, לבין אי המצאת מסמך המעיד על עמידה זו, כאשר אי צירוף מסמך מהקטגוריה האחרונה מהווה פגם שניתן לתקנו, ראו והשוו: עע"ם 3241/14 ולד נ' מדינת ישראל (19.6.2014), פס' 5).
שנית, התחייבויות עתידיות לגבי עמידה בדרישות הדין או בדרישות המכרז בתקופת מתן השירותים (למשל: התחייבות להימנע מניגוד עניינים ולשמור על סודיות, התחייבות לקיים את דרישות המבנים והביטחון, וכיוצ"ב). מאחר שהתחייבויות אלה צופות פני עתיד ומתייחסות לתקופה החוזית אם וככל שהמציע יזכה במכרז, אינני מוצאת פגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת בכך שהחתימה של עלם עליהן נעשתה לאחר המועד הקובע.
בהמשך לדברים האמורים אעיר כי בחינת טיבן של ההצהרות וההתחייבויות שנכללו בנספחים החסרים, מלמדת כי העניין שלפניי שונה בנסיבותיו מהמקרה שנדון בעע"ם 5085/02 רמ"ט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב יפו (19.8.2002). בפרשת רמ"ט הנ"ל, ועדת המכרזים נתנה לחברה הזוכה במכרז אפשרות להשלים בדיעבד חסר בהצעתה ולהציג מסמך בנקאי להוכחת יכולת פיננסית שנדרשה במכרז כתנאי סף, וזאת לאחר זכיית החברה במכרז. באותו מקרה בית המשפט העליון ראה להתערב בהחלטת הוועדה, שכן נפסק כי קם חשש ממשי שהמסמך הבנקאי אשר הונפק לאחר הזכייה במכרז, שיקף מידע שהכיל את עצם הזכייה בו, באופן שאיפשר לחברה יתרון כלכלי ביחס למציעים אחרים תוך עקיפה של תנאי הסף המכרזי שעניינו הוכחת יכולת פיננסית. לעומת זאת, במקרה שלפניי מדובר בהצהרות ובהתחייבויות בחתימתה של עלם, שאף אם אניח שכולן היוו חלק מדרישות הסף במכרז, אין בהן כדי להקים חשש ליתרון כלכלי או תחרותי מן הסוג שהכריע את הכף בפרשת רמ"ט הנ"ל. תמיכה למסקנה אליה באתי ניתן למצוא בעע"ם 6861/11 י.י.א הנ"ל. באותה פרשה נפסק כי אי צירוף במועד של הצהרה על קיום חובות בעניין זכויות עובדים, אינו מחייב את פסילת ההצעה. זאת, לאחר שבית המשפט שוכנע, בדומה למקרה דנן, כי היה מדובר בהשמטה תמת לב וכי האיחור בהגשת ההצהרה לא פגע בשוויון בין המציעים (שם, פס' 19).