"קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" – מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות כאמור על קרקע שבבעלותו או ברשותו לשם מכירה או השכרה;
--- סוף עמוד 47 ---
304. הגדרה זו של קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כללית ומתייחסת למי שרשאי להגיש בקשה להירשם כקבלן רשום, כמפורט בסעיף 4 לחוק רישום קבלנים. ואולם, ביחס לבניית שלד, נקבע באופן חד משמעי וספציפי בתקנות הרישום שפורטו לעיל, כי עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד, יהא היקפן הכספי באשר יהא. בכל הנוגע לבניית השלד, חובה זו לא משתנה כאשר התובע מבקש לבנות בית עבורו ועבור ילדיו (בקשת ההיתר מתייחסת לבניית 3 יחידות דיור, והקרקע רשומה בבעלות התובע ובני משפחה נוספים).
305. מטרת המחוקק באמצעות הוראות החוק והתקנות הנ"ל, הייתה לוודא כי עבודת הבניה תתבצע בצורה בטיחותית ולמנוע מצב בו אנשים בלתי מיומנים עוסקים בעבודות בניה. מטרה זו עומדת בעינה בין אם הבית נבנה עבור אחרים ובין אם עבור בניו של התובע. כל פרשנות אחרת אינה סבירה בעליל, וברי כי לא ניתן לאפשר מצב בו כל מאן דהוא אשר סבור כי הוא מבין בבנייה יבנה שלד של ביתו או בית ילדיו, תוך סיכון עצמו, בני ביתו ואף כל מי שבעתיד עשוי לעשות שימוש בבית זה (רוכש עתידי או שוכר ואף אורח שיתארח בבית).
306. לא זו אף זו, הרי שמעדויות התובע והקונסטרוקטור זובידאת שהעיד מטעמו עלה, כי אי קיום הוראות החוק לא התמצה באי העסקת קבלן רשום לצורך בניית שלד המבנה. ודוק, הקונסטרוקטור זבידאת אישר בחקירתו הנגדית, כי הדין מחייב שיהיה קבלן רשום באתר, אך מסר כי במקרה זה נתן את הוראותיו לתובע ואינו יודע אם היה באתר קבלן רשום. הקונסטרוקטור אף הדגיש כי אמור להיות מהנדס ביצוע וכי הוא שימש רק כמהנדס בפיקוח עליון (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
307. במסגרת הליכי קבלת היתר הבנייה, נדרש מגיש הבקשה להצהיר על זהות הקבלן הממונה מטעם בעל היתר הבנייה לבניית המבנה נשוא ההיתר. תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ן- 2016 (להלן: "תקנות הרישוי") ובפרט תקנות 1, 92 ו- 93, קובעות כי הקבלן המוגדר בבקשה להיתר, חייב להיות קבלן רשום כתנאי לאישור הבקשה. כמו כן, במסגרת הפיקוח העליון נדרש עורך בקשת ההיתר (המהנדס או האדריכל המתכנן החתום כעורך הבקשה), לוודא התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה; הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן הרשום; מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה; עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה; ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד (לעניין זה, "אלמנט ראשי" – כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה); עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד. לשם ביצוע הפיקוח, ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון. ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי תקנות 92 ו-93.