157. ברור כי עת חוקק את סעיף 12 לחוק, המחוקק לא התכוון לפטור מעבדות מוסמכות מחובת התנהלות בסיסית תקינה. גם תעודה שהוצאה כדין בהתאם לסעיף 12(ב) אינה פטורה מביקורת של בית המשפט ולבית המשפט הסמכות לפסוק שלא בהתאם לאמור בתעודה, כפי סמכותו לפסוק לגבי כל ראיה אחרת.
158. סתירת תוכן התעודה אינה מוגבלת לטיעון בדבר פגם בתהליך ביצוע הבדיקה עובר להוצאת התעודה והרי התובעים לא מקבלים דוח מקיף אודות התקלות שאירעו במעבדת הנתבעת 3. מנגד, הנתבעת 3 בעלת המידע בחרה להעיד עד אחד בלבד, מר שינדלוב, אשר עדותו לא מקיפה את כל הפעילות המובנית, לרבות הפעילות בשטח. גם לו העיד על כך, עדותו הייתה נחשבת עדות שמועה. למעשה, גם צירוף התעודות לתצהירו מהווה עדות שמועה. הנתבעת 3 גם לא המציאה כל ראיה בדבר "הנוהל התקין" ולא פירטה באיזה נוהל מדובר.
159. הנתבעת 3 פעלה באופן שיטתי למנוע מהתובעים ומבית המשפט כל ראיה שמעבר למינימום. בהעדר מסד עובדתי מוכח, לרבות עדות של נוטלי הדגימות או מבצעי בדיקות הלחיצה, יש לקבוע שסוג והיקף הראיות שהגישה הנתבעת 3 לא עולים לכדי הרף המינימלי כדי לבסס כשרות התוצאות הנטענות בבדיקותיה וכי החתימה על תעודת הבדיקה במקרה זה לא מילאה אחר יעודה, שהינו לשמש כלי לבקרת תהליכי הבדיקה. אי לכך, אין לתת לתעודות הנתבעת 3 משקל כלשהו ואין להסתמך עליהם לצורך הקביעה בדבר מקצועיות הטיפול בבדיקות שבמחלוקת.
160. הנתבעת 3 מתעלמת מעדות מר ג'רייס ג'נטוס. אם הנתבעת 3 לא מכירה את נוהל ההזמנה של כמות "פלוס" ומועסקיה לא נוהגים לפיו וניתנות הנחיות מוטעות, הרי שמדובר במחדל ארגוני שלה ובכך הפרה את התחייבותה כלפי התובעים לבדוק את משלוחי ההשלמה.
161. אין זה מתפקידו של התובע לבדוק היערכות הנתבעת 3 לבדוק 3 אצוות. הנתבעת אמורה לצפות את האפשרות של הזמנת כמות נוספת בהתאם לנוהג. אם הנתבעת בחרה לתת הנחיה של ביצוע דגימות מאצווה אחת ולהתקפל לאחר מכן, בהתעלם מהאפשרות שתסופק הכמות הנוספת, הרי שנטלה בכך את הסיכון בהפרת ההסכם מבחינתה בהחלטה מודעת ויזומה. בכך שלא העידה את אנשי השטח, מנעה בירור ההנחיות שהתקבלו ויש לזקוף זאת לחובתה.
162. בכל מקרה, התובע, שהיו לו די והותר עיסוקים באתר, היה רשאי להניח כי הנתבעת 3 תפעל בהתאם לנוהל ההזמנה ותבדוק כל משלוח שיגיע לאתר ולא היה זה מתפקידו לבדוק אם
--- סוף עמוד 26 ---
נציג הנתבעת 3 נמצא באתר ומבצע את תפקידו. אין בכך בכדי לבסס כל ידיעה או הסכמה עם הסתלקות נוטלי הדגימות מהאתר.
163. שאלת אחריותה של הנתבעת 3 המבוססת על התחייבותה החוזית, הינה שאלה משפטית המבוססת על אדנים עובדתיים ולכן הסתמכות הנתבעת 3 על דבריו של מומחה בית המשפט אינה יכולה להועיל לה, בעיקר מקום שהמומחה כלל לא התייחס ולא התבקש להתייחס לנוהג של הזמנת כמות "פלוס" ולכן, תשובתו ניתנה ללא סמכות ועל יסוד הטעיה מובנית.
164. הטענה של הפרת ההסכם ע"י הנתבעת 3 אכן נטענה בכתב התשובה בלבד, אולם זאת מאחר ורק בכתב ההגנה עלה הטיעון שהיא מתיימרת לבדוק את מלוא כמות הבטון מערבל אחד בלבד. בכל מקרה הנתבעת לא התנגדה לבירור הנוגע להסכם ההתקשרות.
165. מהסכם ההתקשרות עולה כי כמות הבדיקות הרלבנטית היא 3 מדגמים מ- 3 אצוות ובטור "כמות" נקוב המספר 6, כאשר הכוונה היא לעד 6 יציקות. התובעים משכו בטון בכמות של 41 מ"ק. גם לפני ההשלמות התובעים הזמינו כמות כוללת של 34 מ"ק. עדיין מדובר בהיקף העולה על 27 מ"ק ומצוי בקטיגוריה של "עד 50 קוב" המחייב ביצוע 3 דגימות מ- 3 אצוות.
166. ברי שהוסכם לספק שירותי דגימה לכל אצווה עד ל- 6 יציקות וזו ההתחייבות החוזית הישירה של הנתבעת 3 כלפי התובעים. התחייבות זו גוברת על האמור בתקן הרלבנטי, כאשר ההזמנה לא קובעת כי התחייבות הנתבעת כפופה להוראות התקן והתובעים לא הודעו בדבר.
דיון והכרעה בשאלה השנייה
167. גם כאן ניתן לחלק את טענות התובעים לשתי טענות עיקריות. הטענה האחת נוגעת להעדר הוכחה בדבר כשירות ותקינות הליך הבדיקות של הנתבעת 3, החל מנטילת הדגימות ועד לקבלת התוצאות. הטענה השנייה נוגעת למספר הדגימות שהיה על הנתבעת 3 ליטול על מנת שתעמוד בהתחייבויותיה לפי ההסכם עם התובעים.
168. אשר לטענה הראשונה הרי בדין הפנתה הנתבעת 3 להוראות סעיף 12 לחוק התקנים, תשי"ג-1953 (להלן: "חוק התקנים"). סעיף זה קובע:
"תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן
(א) המכון, וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן-מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך.
(ב) תעודת בדיקה שניתנה כאמור בסעיף קטן (א) ונחתמה בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, תשמש ראיה לתכנה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר... "
169. מעיון בתעודות של הנתבעת 3 אשר צורפה לתצהיר העד מטעמה עולה, כי הליך הבדיקה של חוזק הבטון הטרי בוצע בהתאם לת"י 26 חלק 4.1: בדיקות בטון: חוזק הבטון הקשוי – חוזק לחיצה. (ככתוב במהות הבדיקה). עוד עולה כי תוצאות הבדיקה מעלות כי חוזק הבטון מתאים לדרישות ת"י 118 לבטון מסוג ב-30, כאשר כפי שפורט בפרק הקודם, מדובר בתקן הדן בתכונות הבטון הנדרשות ודרכי בדיקתן.
--- סוף עמוד 27 ---
170. יוצא איפה, כי בהתאם להוראות סעיף 12 הנ"ל, הרי שתעודות הבדיקה מהוות ראיה לכאורה לביצוען של הבדיקות בהתאם להוראות ת"י 118 ות"י 26, היינו כי כל הליך הבדיקה החל מנטילת הדגימות ועד לביצוע בדיקת החוזק, בוצע בהתאם להוראות התקנים הנ"ל.
171. אין מדובר בהסתתרות מאחורי הוראת דין והתחמקות מהצגת ראיות נוספות. סעיף 12 נועד לייתר את הצורך בהצגת ראיות נוספות באשר לתוכן התעודה, אלא אם הצד שכנגד הצליח לסתור תוכן הראיה, שאז נדרשת הנתבעת להביא ראיות נוספות.
172. הסתמכות הנתבעת 3 על הוראות סעיף 12 לחוק התקנים הועלתה כבר בכתב ההגנה שהוגש מטעמה. התובעים הגישו כתב תשובה, אולם לא התייחסו לטענה זו ולא הצביעו על נתונים כלשהם שיש בהם בכדי לסתור את האמור בתעודות. מלבד ההפניה לתעודות בדיקת הבטון הקשוי והטענה כי יש ללמוד מתוצאותיהן על סתירת תוצאות בדיקות הבטון הטרי (טענה אשר נדחתה בפרק הקודם של פסק הדין), הרי שלא הועלתה בכתב התשובה כל טענה ספציפית, קל וחומר ראיה ביחס להליך ביצוע הבדיקות או ביחס לביצוען שלא בהתאם להוראות התקן.
173. גם בכל שלבי ההליך, לא העלו התובעים טענות ספציפיות ביחס להליך הבדיקה ואף לא ביקשו כל התייחסות מטעם מומחה בית המשפט לכך. ההתייחסות היחידה הינה באשר למספר הדגימות שהיה על הדוגם ליטול, טענה אשר תידון בהמשך. טענות התובעים המועלות בסיכומיהם וחלקן אף בסיכומי התשובה, מהוות אם כן הרחבת חזית אסורה, כאשר לנתבעת 3 לא ניתנה כלל הזדמנות להשיב לטענות אלו, טרם הגשת הסיכומים.
174. הנטל לסתור את תוכן התעודה או תוקפה ונפקותה, מוטל על הטוען זאת, היינו על התובעים. הנתבעת 3 אינה נדרשת להוכיח שלב משלבי הבדיקה ודי לה בהצגת התעודה המהווה כאמור ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה, לרבות העובדה כי בוצעה בהתאם להוראות התקן. התובעים הפנו לע"א (מרכז) 13464-03-09 איזוטופ בע"מ נ' בני מאשר בע"מ (16.6.09) וטענו כי שם נקבע שאין בהוראות סעיף 12 בכדי לפטור את הנתבעת 3 מלהביא ראיות נוספות לביסוס התעודה, אולם עיון בפסה"ד שניתן שם מעלה כי דובר על הצורך בהבאת ראיות לעצם ביצוע הבדיקה במישור החוזי מסחרי בינה לבין המזמין, ולא לעניין תוכן הבדיקה, נפקותה והתאמתה לתקן הרלבנטי.
175. הנתבעת 3 לא היתה זו אשר נדרשה לזמן את נוטלי הדגימות או מבצעי הבדיקות במעבדה, אלא התובעים עצמם. אומנם מדובר במידע המצוי בשליטת הנתבעת 3, אולם לא הייתה כל מניעה כי התובעים יזמינו למתן עדות את כל הגורמים הרלבנטיים לשיטתם, לצורך סתירת ראיה זו.
176. יתירה מזו וכפי שיפורט בהמשך, התובעים טוענים מחד כי לא ניתן להסתפק בהעלאת גורמים או פעולות העלולים לפגוע בחוזק הבטון ויש להוכיח כי אלו בוצעו בפועל ע"י התובע או מי מטעמו. מאידך, התובעים מקדישים חלק ניכר מסיכומיהם להעלאת אפשרויות
--- סוף עמוד 28 ---
וספקולציות העלולות לפגוע בהליך הבדיקה של הנתבעת 3, מבלי להצביע על כל פגם ספציפי שנפל בהליך הבדיקה, אלא רק על העדר מידע ביחס להליך זה.
177. מלבד העובדה כי מדובר בטענות שהועלו לראשונה בסיכומים, הרי שלא מצאתי בהם דבר העלול לסתור את תוכן התעודות או את כשירותן. מכל מקום, מדובר בטענות שיש להוכיחן באמצעות חוות דעת מקצועית אשר תתייחס לפגמים בהליך הבדיקה, ולכל הפחות פגמים העולים מהכתוב בתעודה. ברם, התובעים נמנעו מהגשת חוות דעת שכזו.
178. כמו כן, התובעים נמנעו מלהציג כל שאלה בעניין זה למומחה בית המשפט. יוזכר כי מומחה בית המשפט התייחס לתקינות הבדיקות ביחס למספר המדגמים שניטלו, אולם לא התייחס כלל להליך הבדיקה עצמה. אילו סברו התובעים כי נפל פגם בהליך זה, היה עליהם לבקש את התייחסות המומחה לכך, כפי שהתבקש להשלים את חוות דעתו ביחס למספר הדגימות הנדרשות.
179. הטענה הספציפית היחידה מפי התובעים נוגעת למועדי הכנת הדגימות. לשיטתם, הואיל ומטופס הנטילה עולה כי המדגמים הוכנו כעבור למעלה מ- 10 דקות מתום הנטילה של הבטון, הרי שהנתבעת 3 לא עמדה בהוראות סעיף 5.2 לת"י 26 חלק 1, שכותרתו "מדגם לבדיקת תכונות הבטון הטרי" שזו לשונו:
"בדיקות תכונות הבטון הטרי ייערכו באתר, במקום שבו שוררים תנאי אקלים כנדרש בחלק המתאים של סדרת התקנים הישראליים ת"י 26 חלק 2. הבדיקות ייערכו לא יאוחר מ- 10 דקות מתום הנטילה."
180. לעניין זה חשוב להבהיר. ת"י 26 על חלקיו, דן בשיטות לבדיקת בטון. חלק 1 של התקן דן באופן נטילת מדגמים של בטון טרי באופן כללי. היינו, אופן הנטילה לצורך ביצוע הבדיקות השונות. שאר החלקים דנים בתכונה אותה מבקשים לבדוק.
181. חלקים 2.1-2.8 לת"י 26 דנים בבדיקת תכונות של הבטון הטרי. הכוונה לתכונות של סומך, צפיפות, תכולת אוויר, זמן התקשרות והפרשת מים. כל אלה תכונות של הבטון הטרי בעודו טרי. לעומת זאת, חלק 3 דן בהכנה ואשפרה של דגימות בדיקה הניטלות מבטון טרי, המשמשות לבדיקת חוזק הבטון הקשוי וחלקים 4.1-4.3, דנים בבדיקת תכונות של הבטון הקשוי, לרבות חוזק לחיצה, חוזק כפיפה וחוזק מתיחה. נטילת הדגימות מבוצעת מהבטון הטרי בעת יציאתו מהערבל, אולם התכונות הנבדקות הינן תכנות של הבטון הקשוי. זו גם הסיבה שבדיקות החוזק מתבצעות כעבור 7 ימים וכעבור 28 ימים מיום הנטילה.
182. נוכח כלל האמור, הרי שהבדיקה הרלבנטית לענייננו, הינה בהתאם לחלק 4.1 שבת"י 26 שכותרתו: "בדיקות בטון: חוזק הבטון הקשוי – חוזק לחיצה". לכן, דרך הטיפול במדגם נקבעה בסעיף 5.3 שכותרתה "מדגם לבדיקת תכונות בטון קשוי" ולא סעיף 5.2 עליו מתבססים התובעים. סעיף 5.3 קובע:
"בדיקות תכונות הבטון הקשוי ייערכו הן באתר והן במעבדה.
הכנת דוגמות הבדיקה (ראו הגדרה 3.8) תיעשה סמוך ככל האפשר למועד הנטילה, אך לא יאוחר מ- 60 דקות מטום הנטילה."
183. יוער כי ההוראה הנ"ל מופיעה גם בחלק 3 לת"י 26 הדן כאמור במידות, צורות והאשפרה של דגימות הבדיקה המשמשות לבדיקת תכונות הבטון הקשוי. שם סעיף 6 דן בהוראות
--- סוף עמוד 29 ---
להכנת דגימות בדיקה וסעיף 6.1. קובע: "הכנת דוגמות הבדיקה תיעשה סמוך ככל האפשר למועד הנטילה, אך לא יאוחר מ- 60 דקות מתום נטילת הבטון הטרי.".
184. אי לכך, הנתבעת 3 נדרשת על פי התי"י 26 להכנת דוגמת בטון לבדיקה תוך 60 דקות מנטילת מדגם של הבטון הטרי מהערבל, וכל זאת לשם ביצוע בדיקת חוזק הבטון שהוזמנה על ידי התובעים. במקרה דנן, לא הוזמנה מהנתבעת 3 בדיקת תכונות הבטון הטרי. רק בדיקה זו יש לבצע באתר תוך 10 דקות. לעניין זה מקובלת עליי תשובתו של ד"ר שינדלוב, אשר שב והדגיש כי הבדיקה שהוזמנה ע"י התובעים הינה בדיקת לחוזק הבטון ולא לבדיקת תכונות הבטון הטרי. (ראה עמ' 23, ש' 1-15 לפרוטוקול מיום 28.6.21).
185. טענות התובעים בסעיף 113 לסיכומיהם ולפיהן הנתבעת 3 לא עמדה גם בהוראה זו, לא הוכחו. בטפסי הנטילה רשומות השעות בהן בוצעה הנטילה והשעות בהן הוכנו מדגמים. מדגמים אלו יש להעביר למעבדה לצורך הכנת דוגמת בדיקה וזאת תוך 60 דקות. הזמנים אליהם מתייחסים התובעים בסיכומיהם נוגעים לביצוע היציקה במלואה וחזרת המשאית של נתבעת 1 למפעל, אולם אין בזמנים אלו בכדי להוכיח את המועד בו הגיע נציג הנתבעת 3 למעבדת הנתבעת 3 לאחר נטילת המדגמים. התובעים לא זימנו את נוטל המדגמים על מנת ללמוד ממנו אודות מועדי ההגעה של המדגמים למעבדה, אף שפרטיו צויינו בטפסי הנטילה (צורפו לתצהיר ד"ר מ. שנדלוב מטעם הנתבעת 3). יוזכר שוב כי הנטל להוכיח כי הבדיקה לא בוצעה כראוי ובמועדים הקבועים בתקן וכי אין להסתמך על תעודת הבדיקה בשל כך, מוטל על התובעים ונטל זה לא הורם על ידם.
186. התובעים מוסיפים וטוענים כי לא הוכחה כשירות התעודות (להבדיל מתוכנן), עת לא הוצגה ראיה לחידוש הרישיון או האישור של המעבדה של הנתבעת 3 או לכשרותה של גב' קומרובסקי גלינה לחתום על התעודות. טענות אלו הועלו לראשונה בסיכומי התשובה מטעמם ודי בכך בכדי לדחותן.