187. העובדה כי הנתבעת 3 הינה מעבדה מאושרת לביצוע בדיקות הבטון לא הייתה מעולם במחלוקת. המועד הרלבנטי לאישור הנדרש הוא מועד ביצוע הבדיקות והרי התובע בעצמו פנה לנתבעת 3, בהיותה מעבדה מאושרת, על מנת שתבצע עבורו את הבדיקות הנדרשות. יתירה מזו, הרי שסעיף 28 להסכם שבין הצדדים (נספח 1 לתצהיר ד"ר שינדלוב מטעם הנתבעת 3) קובע מפורשות כדלקמן:
"איזוטופ תבצע את הבדיקות להן היא מוסמכת תחת הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות אלא אם הלקוח ידרוש בכתב אחרת, והדבר יאושר בכתב ע"י איזוטופ. איזוטופ תעביר את תוצאות הבדיקה בתוך 30 יום מתום ביצוע הבדיקה. היקף ההסמכה המעודכן של איזוטופ מופיע באתר הרשות...".
188. מלבד האמור, הרי שהתובע בעצמו צירף כנספח כ' לתצהירו, רשימת מעבדות מאושרות מכח חוק התקנים ורשימה זו כוללת את נתבעת 3.
--- סוף עמוד 30 ---
189. אשר לטענה ביחס לגב' קומורובסקי, המהנדסת אשר אישרה את התעודה, הרי שד"ר שינדלוב הבהיר כי היא חתומה על התעודה בתור מהנדס אחראי ומאשר תעודה בהתאם להוראות התקן (עמ' 23, ש' 26-31 לפרוטוקול מיום 28.6.21).
190. מכלל האמור עולה כי התובעים לא הצליחו לסתור את תעודות הבדיקה של הנתבעת 3, משלא הצליחו להציג כל ראיה או להצביע על פגם כלשהו בהליך הבדיקה או כל אחד משלביה.
191. אשר לטענה השנייה של התובעים ביחס למספר הדגימות שהיה על הנתבעת 3 לבצע, הרי שגם טענה זו דינה להידחות.
192. אינני מקבלת את טענת התובעים כי היה על הנתבעת 3 ליטול 3 דגימות מ-3 אצוות וכי היה על הדוגם מטעם הנתבעת 3, לדעת כי ייתכן ותסופק כמות נוספת לאתר ולכן, היה עליו המתין לערבל השלישי לצורך נטילת דגימות נוספות גם מערבל זה.
193. בטרם אנמק את מסקנתי אבהיר, כי המונח "אצווה" מוגדר בסעיף 3.12 לת"י 118 כ "כמות בטון המובל ברכב כמוגדר בסעיפים 3.9. ו -3.10, הכוללת מנת ייצור אחת או כמה מנות ייצור". היינו, מדובר בכמות הכוללת המובלת בערבל.
194. ראשית, ההסכם בין התובע לנתבעת 3 נחתם ביום 25.4.17 והוא צורף כנספח 1 לתצהיר ד"ר שינדלוב מטעם הנתבעת 3. בטבלה הראשונה של ההסכם ישנם פרטי המזמין, פרטי האתר בו יבוצעו היציקות וכן פרטי האלמנטים בהם יבוצעו היציקות. אלמנטים אלו פורטו בשורה בה אמור להירשם מספר הפקס ומספרם הכולל הינו 6. הטבלה השנייה של ההסכם מפרטת את סוג הבדיקות המבוקשות, כמות המדגמים שיש ליטול ועלות הבדיקות וזאת כדלקמן: (הטבלא לא הועתקה במלואה אלא רק החלקים הרלבנטיים ממנה):
סוג הבדיקה
פירוט
יח' חיוב
כמות
בטון – 3 מדגמים מ- 1 אצווה
עד 18 קוב
עד
בטון – 3 מדגמים מ- 2 אצוות
עד 27 קוב
עד
בטון – 3 מדגמים מ- 3 אצוות
עד 50 קוב
עד
6
195. יוער כי באשר לכמות, הרי שלפי עדות ד"ר שינדלוב (עמ' 25, ש' 35-36 לפרוטוקול מיום 28.6.21 וגם כעולה מסיכומי התובעים), הכוונה הינה לכמות היציקות. במקרה זה המספר אכן מתאים למספר האלמנטים היצוקים.
196. התובעים טוענים בסיכומיהם כי ההזמנה הכוללת של הבטון הינה של 41 מ"ק או של 34 מ"ק ללא ההשלמות ולכן בכל מקרה, מדובר בהזמנה העולה על 27 מ"ק ופחות מ- 50 מ"ק. אי לכך ובהתאם לטבלה, הנתבעת נדרשת לבצע 3 בדיקות מ- 3 אצוות, בכל אחד ממועדי היציקה. מאידך, התובע טען בחקירתו הנגדית כי גם הזמנה של עד 18 מ"ק, המסופקת ב- 3 אצוות, מחוייבת ב- 3 מדגמים מ- 3 אצוות (עמ' 44, ש' 27-34 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
--- סוף עמוד 31 ---
197. אכן, כמות היציקות (6) נרשמה בשורה בה רשום "עד 50 קוב" וממנה עולה כי כמות המדגמים הנדרשים הינה 3 מדגמים מ- 3 אצוות. ואולם, אין חולק כי בפועל הבטון שהוזמן בכל אחת מהיציקות, לא עלה על 18 מ"ק ולכן, מספר הדגימות הרלבנטי הינו זה הדרוש ביציקות של "עד 18 קוב". לכל היותר ניתן לפרש זאת כהתחייבות ליטול 3 מדגמים מ- 3 אצוות עבור כל הכמות עד ל- 50 מ"ק, גם אם כמות זו מסופקת ב – 4 אצוות ויותר.
198. טענת התובעים משמעה כי בכל מקרה יש לבצע 3 דגימות מ-3 אצוות, ללא קשר למספר היציקות שבוצעו או לנפח שנוצק בכל מועד יציקה. פרשנות זו משמעה, כי גם אם במועד יציקה אחד סופק בטון בנפח של 10 מ"ק, הרי שעל הנתבעת לבצע 3 בדיקות מ- 3 אצוות, כאשר ברי כי האספקה לא תבוצע באמצעות 3 אצוות. אין כל היגיון בפרשנות זו.
199. מספר המדגמים נגזר מנפח הבטון המסופק בכל מועד יציקה ולא מהנפח הכולל של כל היציקות. כל פרשנות אחרת מביאה לתוצאה לא הגיונית. לא בכדי נרשם בסעיף 3 בתנאי ההסכם, כי מספר הבדיקות המוזמן הינו באחריות המזמין ובהתאם לכמות המוזמנת בפועל בכל מועד יציקה:
"בדיקת בטון תוזמן טלפונית 24 שעות לפחות טרם ביצועה. בהזמנת בדיקת בטון יפורט: שם המזמין, כתובת האתר, מס' ההסכם, תאריך ושעת היציקה, האלמנט, מפעל הבטון, סוג הבטון, נפח במ"ק".
200. אין חולק כי היציקות נשוא התביעה בוצעו בשני מועדים שונים, כאשר בכל אחד מהמועדים הכמות שהוזמנה הינה עד 18 מ"ק ולכן, בהתאם להסכם, היה על הנתבעת 3 ליטול דגימות מאצווה אחת בלבד.
201. שנית, פרשנות זו נלמדת גם מהתנהלות הצדדים בבדיקה קודמת שבוצעה ע"י הנתבעת 3 עבור התובעים. מנספח 2 לתצהיר מטעם הנתבעת 3 עולה כי עובר למועד היציקות נשוא התביעה, בוצעו בדיקות נוספות של בטון שסופק לאתר התובעים ביום 15.11.17 (ע"י חברה אחרת שאינה הנתבעת 1). מהמסמכים שצורפו לתצהיר עולה כי במועד הנ"ל סופק לאתר בטון בנפח כולל של 32 מ"ק. הואיל ומדובר בכמות שסופקה ונוצקה במועד אחד ובכמות העולה על 27 מ"ק ופחותה מ- 50 מ"ק, הרי שהמדגמים ניטלו מ- 3 אצוות שונות.
202. שלישית, פרשנות זו להסכמות הצדדים מתיישבת עם הוראות ת"י 26 חלק 1. סעיף 7.3 לתקן קובע כי המספר המינימלי של המדגמים שיש ליטול מיציקה אחת הינו 3 מדגמים במקרה שהיציקה הינה של עד 50 מ"ק. בהמשכו של הסעיף נקבע:
"למרות האמור לעיל, בתנאים המפורטים להלן יהיה מספר המדגמים המינימלי כמפורט להלן:
(א) אם כמות הבטון שנוצקה ביציקה אחת סופקה באצווה (ראו הגדרה 3.4) אחת, נוטלים 3 מדגמים מאצווה זו;
(ב) אם כמות הבטון שנוצקה ביציקה אחת סופקה ב- 2 אצוות, אפשר ליטול 3 מדגמים מאחת האצוות;
(ג) אם כמות הבטון שנוצקה ביציקה אחת סופקה ב- 3 אצוות, אפשר ליטול 3 מדגמים מ- 2 אצוות "
--- סוף עמוד 32 ---
203. גם ההתייחסות בתקן הינה למספר המדגמים שיש ליטול בהתאם לנפח הבטון ביציקה אחת. היינו, הכמות הרלבנטית הינה זו שנוצקה במועד יציקה אחד ולא הכמות הכוללת שהוזמנה, ללא קשר למספר היציקות, כטענת התובעים.
204. טענת התובע כי לא סוכם בינו לבין הנתבעת 3 לבצע את הבדיקות בהתאם לתקן הינה טענה מיתממת ויש בה סתירה פנימית שלא ניתן ליישבה. התובע פנה לנתבעת 3 על מנת שיהא בידו אישור באשר לאיכות הבטון בהתאם להוראות התקן. חוזק הבטון הנדרש נקבע בת"י 118 ואילו דרכי הבדיקה קבועים בת"י 26. התובע לא יכול לטעון מחד כי חוזק הבטון אינו עומד בדרישות התקן ולכן יש לפצותו על נזקיו ואילו מאידך לטעון, כי מדובר בתקן לא רשמי ולא מחייב ולא סוכם כי הבדיקות יבוצעו בהתאם להוראותיו.
205. חשיבות התאמת הבטון לתקן נלמדת גם מדבריו של ד"ר שנדלוב בחקירתו הנגדית:
"ש. תסכים שתקנים 26 ו-118 הם לא רשמיים?
ת. אני מסכים שהם לא תקנים רשמיים, הם הרבה מעבר לזה. הם תקנים שמוזכרים בחוק תכנון הבנייה, חובה במדינת ישראל לבדוק בטון לפי התקנים האלה, זה חוק תכנון ובנייה. זה הרבה מעבר לתקן רשמי."
206. ודוק, על מנת לבחון אם ניתן להסתמך על בדיקות הנתבעת 3 לצורך סיווג הבטון וקביעת חוזק הלחיצה שלו, יש לבחון האם הבדיקה בוצעה בהתאם להוראות התקנים הרלבנטיים ולא לפי ההסכם בין הצדדים.
207. למעלה מהנדרש יצוין כי גם אם היתה מתקבלת הטענה כי בהתאם להסכם, היה על הנתבעת 3 לבצע נטילה של מדגם מכל אצווה, ניתן היה לכל היותר לטעון להפרה של ההסכם. ודוק, הבדיקה עדיין תהא כזו העונה על הוראות התקנים הרלבנטיים ולכן, לא ניתן לטעון לנזק כלשהו מהפרה זו. לכל היותר ניתן לטעון להשבה של הסכומים ששולמו עבור בדיקות שלא בוצעו, ואולם אין בכך בכדי לפגוע בתקינות הבדיקה ובכך שהיא מהווה בדיקה המייצגת את כל כמות הבטון שהוזמנה, בהתאם להוראות התקן.
208. רביעית, אומנם, מומחה בית המשפט קבע תחילה כי הואיל והכמות שסופקה בכל אחד ממועדי האספקה, סופקה בשלוש אצוות, הרי שנטילת 3 מדגמים מאצווה אחת לא מהווה בדיקה המייצגת כנדרש את הכמות שסופקה בפועל (כ- 70% מהכמות לא נבדקה). בהמשך, הובהר ע"י התובע כי הכמות שהוזמנה מראש, מהווה את החלק הארי מתוך כלל הכמות שסופקה בפועל, וכי הכמות שהוזמנה מראש סופקה בשתי אצוות ואילו האצווה השלישית הוזמנה כהשלמה ביום היציקה ולאחר שבוצעו שתי היציקות הראשונות. לאור זאת, קבע המומחה כי הנתבעת 3 קיימה את התחייבויותיה עת נטלה דגימות מאצווה אחת בלבד וכי הכמות שיש להתייחס אליה היא הכמות המוזמנת מראש:
"...ברור שהנתבעת מס' 3 קיימה את התחייבותה כלפי התובע לפי כמות הבטון שהוזמן, והיא לא יכולה לדעת אם יש תוספת בטון או לאו, כל זמן שהתובע מס' 1 לא הודיע לה על כך ולא הזמין ממנה בדיקה נוספת.
סעיף 7.3ב מדבר על כך שאם היציקה סופקה ב-2 אצוות, אפשר ליטול את שלושת המדגמים מאצווה אחת מבינהם. דהיינו בדיקה של כ- 50% מהכמות הכללית של הבטון, ע"מ לתת אינדיקציה לחוזק הבטון שיסופק לשטח."
--- סוף עמוד 33 ---
209. התובעים לא ביקשו לזמן את מומחה בית המשפט ואף בשאלות ההבהרה שהעבירו לו, התייחסו אך ורק לשאלת עלויות התיקון ולא לשאלת האחריות, לרבות כמות הבדיקות שיש לבצע. לכן, אין לקבל את טענות התובעים באשר לפרשנות שנתן המומחה להחלטת בית המשפט או באשר לידיעתו או העדר ידיעה באשר לנוהל ההזמנה לפיו פעל לכאורה התובע. אילו אכן סברו התובעים כי חוות הדעת המשלימה אינה עונה על השאלות השנויות במחלוקת ואינה מתייחסת לעובדות הרלבנטיות, היה עליהם לבקש השלמה נוספת, הן דרך שאלות הבהרה והן דרך חקירתו של המומחה.
210. התובעים בחרו לוותר על דרך הפעולה הנכונה ולהעלות טענותיהם בסיכומים מטעמם, חלקן הועלו לראשונה בסיכומי התשובה. ברי כי אין מקום לקבל טענות אלו, איתם כלל לא עומת המומחה ואף לצדדים לא ניתנה הזדמנות להתייחס אליהם. יש לזכור כי התובעים גם לא הגישו חוות דעת בעניין זה כלל ועיקר. חוות הדעת שהוגשה מטעמם נועדה להעריך את נזקי התובעים בלבד ואין בה כל התייחסות לאחריות הנתבעים, ולכן גם אין בה התייחסות למספר הבדיקות שהיה על הנתבעת 3 לבצע והפרת התחייבותה לכאורה כלפי התובעים.
211. בהעדר חוות דעת אחרת ובהעדר חקירה נגדית או שאלות הבהרה שיש בהם בכדי לסתור את הקבוע בחוות הדעת המשלימה של מומחה בית המשפוט, הרי שאין בפני בית המשפט כל נימוק המצדיק סטייה מהאמור בחוות דעת מומחה בי המשפט.
212. חמישית, אינני מקבלת את הטענה כי בעת ביצוע ההזמנה הטלפונית, התובע הזמין מהנתבעת 3 בדיקות עבור כמות של 16 מ"ק "פלוס" במועד הראשון, ו- 18 מ"ק "פלוס" במועד השני או כי היה על הנתבעת 3 ליטול דגימות בהתאם לכמות שסופקה בפועל ב- 3 אצוות.
213. תחילה יובהר שוב, כי בהתאם להוראות ההסכם הרי שהאחריות להזמנת הבדיקות הנדרשות בכל מועד ומועד, מוטלת על התובעים (ראה סעיף 3 המצוטט לעלי). עוד נקבע בסעיף 8 להסכם כי: "הזמנה טלפונית תחשב כהזמנה עפ"י הסכם זה לכל דבר ועניין. רישומי החברה, ממוחשבים או ידניים, בדבר ביצוע הזמנות טלפוניות, יהוו ראיה לכאורה להזמנת הבדיקה ע"י המזמין. תעודות/דו"חות בדיקה יהוו ראיה לכאורה להזמנת הבדיקות המפורטות בהן ע"י המזמין".
214. מעיון בתעודת הבדיקה של הבטון שסופק ביום 15.12.17 שצורפה כחלק מנספח 3 לתצהיר מר שינדלוב ובתעודת הבדיקה של הבטון שסופק ביום 29.12.17 ושצורפה כחלק מנספח 4 לתצהירו, עולה כי נפח הבטון הינו של 16 מ"ק בהזמנה הראשונה ו- 18 מ"ק בהזמנה השניה. היינו, מתעודות אלו המהוות ראיות לכאורה עולה כי אלו הכמויות שעבורן הוזמנו הבדיקות ואין כל זכר לכמויות נוספות שהוזמנו או סופקו לאחר השלמת היציקות שהוזמנו מראש.
215. התובעים טוענים כי הוכיחו דבר ידיעת הנתבעים אודות נוהל הזמנת הכמות פלוס, הן לאור עדויות התובע, מר היבי ומר ג'נטוס והן מהעובדה כי הנתבעת 1 שיתפה פעולה וסיפקה את הכמות הנוספת באופן מיידי.
--- סוף עמוד 34 ---
216. תחילה יובהר כי טענות אלו בדבר נוהל ההזמנה הועלו לראשונה ע"י התובע בדיון אשר התקיים ביום 8.9.19 ואין להן זכר בכתב התביעה או בכתבי התשובה שהוגשו מטעם התובעים. עוד יובהר כי מעיון בסיכומי התובעים ובסיכומי התשובה עולה, כי נראה שהתובעים לא מבחינים בין ידיעתה של הנתבעת 1 לבין ידיעתה של הנתבעת 3, כאשר בפועל אין להשליך מאחת על השנייה ואין לייחס ידיעה של אחת מהן אל הנתבעת השנייה.