217. יש להבחין בין נוהל הזמנת הבטון עצמו וזאת כלפי הנתבעת 1 ובין נוהל הזמנת הבדיקות מהנתבעת 3. מדובר בשתי מערכות חוזים נפרדות וללא כל תלות אחת בשנייה. ידיעת הנתבעת 1 לא יכולה ללמד דבר אודות הנתבעת 3 וההפך גם נכון.
218. אשר לידיעתה של הנתבעת 1, הרי שאין חולק כי הנתבעת 1 סיפקה את הכמות הנוספת שהוזמנה, היינו 2 מ"ק במועד האספקה הראשון ו- 5 מ"ק במועד השני. אולם, עיון בכל אחת מתעודות המשלוח הרלבנטיות לכל מועד, מעלה כי נרשם על גביהן הכמות שהוזמנה והיא 16 מ"ק באספקה הראשונה ו- 18 מ"ק באספקה השנייה. המילה "פלוס" לא נרשמה באף שלב וגם מהתעודה השלישית בה סופקה הכמות הנוספת, לא ניתן ללמוד כי זו הוזמנה מראש.
219. העובדה כי הנתבעת 1 שיתפה פעולה וסיפקה כמות נוספת לזו שהוזמנה מראש, אינה מלמדת בהכרח על כך שההזמנה המקורית הייתה של 16 "פלוס" או של 18 "פלוס". אלא רק על נכונותה ויכולתה של הנתבעת 1 לספק כמויות נוספות ללקוחותיה באופן מיידי.
220. גם מעדותו של מר ג'נטוס, עליה נסמך התובע, אין ללמוד כי בהזמנה הספציפית נשוא התביעה, התובע הזמין כמות מסויימת "פלוס". כל שניתן ללמוד מעדות זו היא כי ישנם מקרים בהם אכן מבוצעת הזמנה בדרך זו, אך זאת רק כאשר לא ניתן לאמוד מראש את הכמות הנדרשת (עמ' 78, ש' 32 עד עמ' 79, ש' 7 לפרוטוקול מיום 17.6.21).
221. ודוק, גם אם נסיק כי יש ללמוד משיתוף הפעולה של הנתבעת 1 או מעדותו של מר ג'נטוס אודות קיומו של נוהל שכזה וכי כך אכן פעלו והזמינו התובעים את הבטון, עדיין אין ללמוד מידיעה לכאורית זו של הנתבעת 1, על ידיעתה בפועל של הנתבעת 3.
222. הנתבעת 3 פועלת בהתאם להסכם בינה לבין התובעים ולא בהתאם למוסכם בין התובעים לנתבעת 1. נפח הבטון שהוזמן נרשם כאמור בתעודות ההזמנה ואין בהן כל אזכור לכמות הנוספת שסופקה. אל מול תעודות אלו נמצאת עדותו של התובע בלבד, כי הזמין טלפונית בדיקות לכמות של 16 "פלוס" ו- 18 "פלוס". אין לטענה זו זכר בתעודות ההזמנה ולכן, מדובר בטענה בעל פה המועלית כנגד מסמך בכתב.
223. התובע עומת עם תעודות הבדיקה ועם העובדה כי לא מוזכרת בהן המילה "פלוס", אך לא נתן הסבר המניח את הדעת מלבד הטענה כי אינו אחראי למה שנכתב ע"י נציגי הנתבעת 3 (עמ' 43, ש' 12-27 לפרוטוקול מיום 15.6.21). ברי כי אין בעדות זו שבעל פה בכדי לסתור את התעודות המהוות כאמור ראיה לכאורה לתוכנן, וראה בעניין זה סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמני.
--- סוף עמוד 35 ---
224. ודוק, עדויותיהם של מר היבי, שהזמין את הבטון מהנתבעת 1, או של מר ג'נטוס שהינו סוכן מכירות מטעם הנתבעת 1, אינן מועילות לתובעים ככל שהדבר קשור להזמנת הבדיקות מהנתבעת 3.
225. מכל מקום וכעולה מתנאי ההסכם שבין התובעים לנתבעת 3, הרי שהאחריות להזמנת מספר הבדיקות הנדרש ולביצוען מוטלת על המזמין, היינו על התובעים. בדיקות הבטון בוצעו כחלק מחובתם של התובעים על פי דין, כפי שפורט בהרחבה לעיל. אולם לא מדובר רק בחובה מכח הדין, אלא באינטרס של התובעים הבונים את ביתם, לוודא כי הבטון בו מבוצעת הבנייה הינוי תקני ובעל חוזק הלחיצה הנדרש.
226. הדבר עולה בבירור גם מסעיף 11 להסכם, שם נקבע: "ביצוע מספר בדיקות בביקור אחד הינו באחריות המזמין. אם הבדיקות הוזמנו למועדים שונים, ישלם המזמין עפ"י מספר הבדיקות שבוצעו בפועל".
227. תחת זאת, מעדות התובע שניתנה ביום 8.9.19 ומחקירתו הנגדית עולה כי כלל לא התעניין אם נציג הנתבעת 3 נכח באתר או נטל דגימות של הבטון הטרי מ- 3 אצוות, כפי התחייבות הנתבעת 3. לשיטתו, מרגע שהזמין כמות מסויימת "פלוס", היה על הנתבעת 3 להיערך לכך שתוזמן כמות נוספת באצווה שלישית ולביצוע בדיקות לכל הכמות המסופקת ב- 3 אצוות (ראה למשל עמ' 47 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
228. הגם שהתובעים מתמקדים בתביעתם במספר הבדיקות שהיה על הנתבעת 3 לבצע לכאורה, הרי שבפועל ובזמן אמת, התובע גילה אדישות מוחלטת באשר למספר הבדיקות שבוצעו על ידי הנתבעת 3, ועל אף שידע כי בהתקשרות שבינו לבין הנתבעת 3 הוזמנו בדיקות בהתאם להזמנה המקורית של הבטון, לא ראה לנכון לעדכן את הנתבעת 3 באשר להזמנה הנוספת של הבטון. התנהלות זו של התובע חזרה על עצמה פעמיים ומלמדת על היעדר מקריות ודווקא על זלזול ו/או חוסר הבנה בסיסי של התובע באשר לחובתו להזמין את הנתבעת 3 לביצוע בדיקות נוספות ביחס לכמויות הבטון הנוספות שהוזמנו על ידו, ולהשלכות הנובעות מהפרת חובתו זו.
229. אודות אדישותו ו/או חוסר אכפתיות של התובע ביחס למספר הבדיקות שתבוצענה על ידי הנתבעת 3, ניתן ללמוד בבירור מעדותו בפני בית המשפט:
"לשאלת בית המשפט, כשהגיע הבודק מטעם הנתבעת 3, כיצד אתה יודע להגיד אם תצטרך תוספת או לא תצטרך תוספת, אני משיב כי כאשר הבודק הגיע לשטח, כל הבדיקות כמעט, אומרים לו במשרד שיש לו בדיקה של כך וכך כמות. הוא עושה את הבדיקה כבר, הוא לא נמצא בשטח. מאיפה הוא ידע? אני מדגיש שבדרך כלל הנוהל הוא שהבדוק מטעם הנתבעת 3 מגיע לבצע בדיקה למערבלים שהגיעו לשטח, והולך ולא מחכה לדעת אם אני רוצה בהמשך תוספת של בטון נוסף.
אני בזמן היציקה לא שם לב אם הבודק של הנתבעת 3 הלך. הזמנתי 2 קוב נוספים, ואפילו לא התקשרתי לנתבעת 3 כדי שהבודק שלה יגיע לבצק את הבדיקה של ה-2 קוב הנוספים. יתרה מזאת, הבודק בעצמו ביציקה הראשונה הגיע עם המיקסר בעצמו, עם הנהג.
אני לא שומר, אם אני משאיר אותו, הוא מגיע לשטח, אני לא שומר עליו, אם הוא רוצה ללכת שילך. אם הוא רוצה לצאת שיצא, מה אני אעשה לו? הוא לא אמור להגיע ברכב הפרטי, הוא אמור להגיע עם הנהג עצמו של החברה, איך הוא יישאר בשטח כדי לקחת עוד בדיקה כשהוא אמור לחזור עם נהג של חברת הבטון? אני
--- סוף עמוד 36 ---
פתאום ראיתי שהוא הלך מהמיקסר, לא ראיתי אותו ולכן תיארתי לעצמי שהוא חזר עם נהג המערבל. באותו היום ראיתי שהוא הגיע עם נהג החברה עצמה. אני מבצע את ההזמנה של ה-2 קוב אחרי שהגיעו 2 המערבלים ואחרי שהבודק של הנתבעת 3 ביצע את בדיקותיו. אני מבין שאין לי בודק בשטח בזמן שהזמנתי את ה-2 קוב הנוספים.
לשאלת בית המשפט מדוע אם כך לא התקשרתי לנתבעת 3 שתשלח בודק בשנית אני משיב שמצידי שלא יבואו. מצידי שלא יגיע בכלל, שלא יעשו בדיקה מה אכפת לי? מצידי שיעשו בדיקות בטון קשוי. אני תמיד יודע שיש לי אופציה נוספת של בדיקת בטון קשוי". (ר' פרוטוקול מיום 8.9.19, עמ' 10, ש' 25-36, ועמ' 26, ש' 1-6).
230. כאמור, בהיעדר ידיעה של הנתבעת 3 אודות ההזמנה הנוספת של הבטון, ברי כי לא ניתן לקבוע כי הבדיקות לא בוצעו כראוי על ידה. מכל מקום, גם לו הייתי מקבלת את הטענה כי התובע הזמין בדיקות עבור כמות מסויימת "פלוס", הרי שבהתאם להוראות ההסכם, האחריות על התובע לוודא כי מבוצע מספר הבדיקות הנדרש על ידו. היינו, היה על התובע לוודא כי נציג הנתבעת 3 יבצע את הבדיקה מכל אחת מהאצוות הראשונות, ומאוחר יותר ככל שיחליט לבצע הזמנת כמות נוספת, ידרוש מהנתבעת 3 ביצוע בדיקה גם מהאצווה השלישית.
231. לבסוף יוער, כי גם בהתאם להסכם בין התובעים לנתבעת 3 וגם בהתאם להוראות התקן, ולאור הנפח הכולל בכל אחד ממועדי היציקה, עדיין כמות הדגימות שהיה על הנתבעת 3 לבצע הינה 3 דגימות מ- 2 אצוות ולא 3 דגימות מ- 3 אצוות.
232. מכל מקום, מומחה בית המשפט הבהיר בחוות הדעת המשלימה, כי הכמות הנוספת שהוזמנה ונוצקה באתר, היינו הכמות שלא נבדקה, לא השפיעה על חוזק הבטון, לבטח שלא ביציקה הראשונה:
".. אך במחשבה ושיקול דעת הנדסית אני לא אומר שהבטון שסופק אינו תקין, במיוחד ביציקה הראשונה של 15/12/17 שבה תוספת הבטון היא 2 מ"ק המהווה תוספת מזערית לגבי ס"ה כמות הבטון שהוזמנה, וחוסר הבדיקה בה אינה יכולה לשנות דרסטית את התוצאה.
הדבר שונה במקצת לגבי היציקה השנייה של ה- 29/12/17 שהתוספת של ה- 5 מ"ק מעל כמות הבטן שהוזמנה, מהווה תוספת יותר משמעותית מהתוספת של ה- 2 מ"ק ביציקה הקראשונה, וחוסר בבדיקות לפי ת"י 26 חלק 1 מכניס אותנו לאי וודאות לגבי חוזקו האמיתית של הבטון שסופק.
מה שמעניין הוא שאותו תשריט חזר על עצמו בשתי היציקות: בדיקות המעבדה של הבטון הטרי בשתי היציקות, הבטון התנהג לפי הספר בעניין ההתחזקות שלו, מתוצאות הבדיקות ב- 7 ימים לתוצאות הבדיקות של ה- 28 ימים, אך הבדיקות של הבטון הקשוי בשטח הראו מגמה אחרת ופתאום הבטון נחלש לסיבה שעדיין לא ברורה עובדתית".
בהמשך מתייחס המומחה לגורמים אשר עלולים לפגוע בחוזק הבטון שנוצק בשטח. ניכר כי דבריו בסיפא נועדו להבהיר, כי הכשל נוצר מיישום הבטון בשטח, כפי שיפורט בפרק הבא, ולא מהתוספות של הבטון שלא נבדקו כאמור. גם התובע אישר בחקירתו הנגדית, כי הבטון נשוא התוספת שהוזמנה לא התערבב עם יתר הבטון שסופק קודם לכן (עמ' 50, ש' 6-9 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
233. ניתן לסכם פרק זה בכך שהתובעים לא הוכיחו כי נפל פגם או כשל כלשהי בבדיקות ותעודות הנתבעת 3; תעודות הבדיקה המהוות ראיה לכאורה לתוכנן, לא נסתרו; בכל אחד ממועדי היציקה, הבדיקה שהוזמנה היתה עבור כמות שסופקה בשתי אצוות ולכן, הן הוראות
--- סוף עמוד 37 ---
ההסכם והן הוראות התקן מחייבות נטילת 3 מדגמים מאצווה אחת בלבד; לא הוכח כי הוזמנו בדיקות עבור כמות נוספת, לא מראש ולא לאחר שהוזמנה בפועל כמות הבטון הנוספת והאחריות לאי ביצוע בדיקה של הכמות הנוספת, מוטלת על התובעים; בכל מקרה נראה כי הכמות שהוספה לא השפיעה על חוזק הבטון שסופק בשתי האצוות הראשונות.
ג. האם הוכח כי הכשל בחוזק הבטון לא נגרם ממעשה או מחדל של התובעים או מי מטעמם
טענות התובעים
234. טענת הנתבעים 1-2 כי הכשל בבטון נבע משיטת היישום והיציקה בשטח, מסתמכת על חוות דעת המומחה מטעמם, מר נעאמנה סאמר. עיון בחוות הדעת מלמד כי עיקרה חיווי התנאים המנויים בגב תעודות המשלוח של הנתבעת 1. המומחה ביקר בשטח והופנה למקומות בהם הכשל נראה לעין, אך בחר שלא לכלול כל פרט בחוות דעתו שיכול לשקף את התרשמותו מן השלד. אין בחוות הדעת תיאור פיזי של שלד הבית או חלקיו הרלבנטיים לתביעה. גם תמונות שצילם הוא לא צירף לחוות דעתו.
235. הנתבעים מסתמכים על ספקולציות בלבד. הם מציגים גורמים אפשריים בפוטנציה לגרום לנזק של פגיעה בחוזק לחיצה של הבטון, אך לא ביצעו כל בדיקה בשטח ולא הפנו לכל מעשה או מחדל פסציפי שניתן להצביע עליו מבדיקת הבטון. הן מומחה הנתבעים והן כל אחד מעדיהם לא נכחו בשטח בעת ביצוע העבודות באתר, היינו במועד ביצוע היציקות של הבטון או סמוך לאחר מכן. זאת למעט הנהג, מר חלאילה, אשר טען כי נכח באתר אך לא יכל לראות את הנעשה. איש מטעם הנתבעים לא חזה מה בדיוק עשה התובע בהקשר לטיפול ראוי בבטון.
236. בניגוד לטענות הנתבעים המבוססות על השערות בלבד, הרי שהתובע העיד בפירוט על אופן עבודתו וכך גם העידו שני בניו. התובע ובניו פירטו את הפעולות שביצעו בעת יציקת הבטון ואשר נועדו למנוע סגרגציה או היווצרות כיסי אוויר בבטון. עוד עולה כי התובע לא הוסיף מים לבטון כלל משנוכח שהבטון היוצא מהערבל הוא בסומך המתאים ובהמשך, התובע ובניו פירטו כיצד ביצעו אשפרה של הבטון.
237. בחינת כל אחד מהגורמים שנטענו על ידי הנתבעים ככאלה שיכולים להשפיע על חוזק הבטון וניתוח הראיות בתיק מובילים למסקנה, כי אלו לא הוכחו ולא התקיימו בענייננו וכי טענות התובעים באשר לביצוע היציקה כנדרש, לא נסתרו.
238. לא הוכח שהתובע הוסיף מים לבטון ואף הטענה כי קבלנים נוהגים להוסיף מים כדי להקל על השימוש בבטון, מהווה הכללה שלא הוכחה כלל ואף נשללה כליל בעניינו של התובע. גם הטענה לחלוף זמן העולה על הזמן המותר בין שעת יציאת המשאית לשעת יציקת הבטון בשטח, לא הוכחה והנתבעים אף הובילו למחדל ראייתי באשר לשעות הגעת המשאיות לאתר, ושעות יציקת הבטון ועריכת הבדיקות ע"י הנתבעת 3.
--- סוף עמוד 38 ---
239. ניתוח הראיות מוביל גם למסקנה כי לא הוכח כי התובע לא ביצע אשפרה לבטון כראוי, או כי קיים כשל במועדי פירוק הטפסנות או כי התגלתה סגרגציה בבטון המעידה על כשל כלשהו ביישומו.
240. אין לקבל את הטענה באשר למקצועיותם או ניסיונם של בניו של התובע בביצוע עבודות היציקה, שכן מדובר בצעירים אשר נהגו לסייע לאביהם בעבודות בנייה ומכל מקום מלאכת ציפוף הבטון בה עסקו, אינה מאתגרת אותם והיא בוצעה לשביעות רצונו המלאה של התובע, שהיה מנהל העבודה.
241. גם את הטענה כי בניית שלד בניין צריכה להתבצע ע"י קבלן רשום יש לדחות. ההוראה הרלבנטית אינה חלה על בניית בניין שנועד למגוריו ולמגורי משפחתו ולא למכירתו לאחר. מכל מקום לא הוכח קשר סיבתי בין העובדה שמבצע השלד אינו קבלן רשום לבין הכשל בבטון.