משכך נטען כי התובעת זכאית להשבה של כל סכומי ההשקעה, ובסך 639,198 ש"ח בתוספת מע"מ וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.
הגנה שכנגד
הנתבעים שכגד טוענים שעניין התביעה שכנגד, כל כולה ניסיון נואש של התובעת שכנגד, לחמוק מהתחייבויותיה המעוגנות בהסכמים, ולנסות להטיל על הנתבעים שכנגד את האחריות למחדליה שלה.
ראשית נטען להיעדר יריבות בין התובעת שכנגד לבין הנתבע שכנגד 2. בין התובעת שכנגד לנתבעת שכנגד 1 נחתמו הסכמים ואף הוקמה לצורך הגשמת המטרה המשותפת חברה בבעלותם המשותפת. מר מיכה הררי ומר עפיף טנוס אינם צד להסכמים באופן אישי. מאותו הטעם התביעה המקורית הוגשה נגד התובעת שכנגד בלבד. בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, התאגיד הוא יישות משפטית נפרדת, ולכן למרות שבדרך כלל נעשו פעולות הנתבעת שכנגד 1 , באמצעות הנתבע שכנגד 2, אין בכך כדי להסיר את מסך ההתאגדות, או להטיל על הנתבע שכנגד 2 חבות אישית.
הנתבעים שכנגד טוענים, שאין ספק שהתובעת שכנגד ניגשה לפרויקט בעיניים פקוחות, תוך הבנה מוחלטת של משמעות התחייבויותיה. הנתבעים שכנגד טוענים שלא הוצגו שום מצגי שווא, ולאורך כל הדרך כשלה התובעת שכנגד מלהביא ראיה באשר למצג שווא כלשהו שהוצג לה, מהטעם שלא היה כזה. כל מצגי הנתבעים שכנגד היו מצגי אמת, התובעת שכנגד הייתה מודעת לכך שמדובר במיזם מורכב, שקידומו תלוי בגורמים רבים, ונסיבות חיצוניות; לרבות החלטות ממשלה והרשויות הרלוונטיות. הנתבעים שכנגד סבורים שאילו הייתה התובעת שכנגד, עומדת בהתחייבויותיה, ועומדת מאחורי המיזם, ניתן היה להתגבר על המכשולים הללו.
הנתבעים שכנגד מוסיפים, שעל אף שבין מנהלי החברות, הייתה היכרות מוקדמת ויחסי ידידות, מדובר בעניין עסקי טהור, ולכן אין לכך משמעות. הנתבעת שכנגד מקשה האם התובעת שכנגד, נוהגת כעניין שבשגרה לפזר לידידיה מאות אלפי שקלים סתם כך? כאמור, מדובר בשני צדדים, עובדים אנשי עסקים ותיקים, שחזקה עליהם שיערכו את כל הבדיקות בנוגע למיזם, לרבות באשר ליכולתה הפיננסית של התובעת שכנגד לעמוד בהתחייבויותיה.
הנתבעים שכנגד טוענים, שהתובעת שכנגד חתמה על הסכם התוספת בהסכמה ובהבנה מלאה, ללא כל הסתייגות, והטענות הנוגעות לקשיי מימון הועלו רק בדיעבד. ועל אף שבכל מקרה, מחויבת התובעת שכנגד להסכם, גם אם נקלעה לקושי כלכלי. מכל מקום תמוהה טענת התובעת שכנגד כי במהלך תקופה ארוכה שילמה סכומי כסף נכבדים, כל זאת מבלי להבין על מה היא משלמת, ותוך שהיא תוהה באשר לפעולות וליכולות הנתבעים שכנגד. אם היו לתובעת שכנגד תהיות שכאלו, והיא בחרה להמשיך בתשלומים, ולא לבדוק, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה. מודגש כי התובעת שכנגד, לא הודיעה על ביטול ההסכם, וודאי שלא ביטלה אותו כדין, אלא הודיעה על הפרה חד צדדית של ההסכם, בהפסקת העברת הכספים כפי שהתחייבה.