37. עוד סבורים הנתבעים שכפי שנקבע בע"א 8995/03 עמותת אהל נ' עמותת אהל דוד לצרכי דת (פורסם במאגרים 9.2.09), התובעים אינם עומדים על זכות עצמאית שלהם אלא מבקשים להיכנס בנעלי מ' ולתבוע תביעתו, ברם זכותה של התובעת אינה טובה מזכותו, ומשכך ככל ותביעתו התיישנה בעודו בחיים, ברי כי אין ליורשיו הזכות לתבוע שנים רבות לאחר פטירתו. לכן, כל טענה של מ' כנגד יפוי הכח התיישנה עוד בשנת 1967, קרי, בחלוף 7 שנים לאחר שנערך, שכן במועד זה הזכויות היו אובליגטוריות וכל עילה ביחס אליהם מתיישנת בחלוף 7 שנים. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, אף אם מדובר בתביעה לקבלת סעד הצהרתי לזכויות במקרקעין מוסדרים שתקופת התיישנותה הינה 25 שנים מתחילת מרוץ ההתיישנות, הרי שהתביעה התיישנה בשנת 1985 (בחלוף 25 שנים ממועד ההתחייבות). בניגוד לטענת התובעים ולפיה מרוץ ההתיישנות מתחיל מידיעתם על ייפוי הכח, הרי שהתובעת נכנסת בנעלי אביה שהוכח כי ידע על ייפוי הכח ואף מכר חלקה שקיבל מכוחו וזאת עוד בשנת 1972. על כן, מרוץ ההתיישנות החל מיום עריכת ייפוי הכח ומסתיים בשנת 1985. לחילופין; התביעה התיישנה מכוח היות אם התובעת אפוטרופסית טבעית עליה מאז פטירת מ' ועל זכויות האם חלה התיישנות כבר בשנת 1985, בטרם הסתלקה מעיזבונו של מ'; כך או כך, לתובעת מלאו 18 שנים בשנת 1994 ותביעתה התיישנה זה מכבר.
38. מכל האמור סבורים הנתבעים שדין התביעה להידחות שכן התובעים כשלו בהוכחת תביעתם, התפתלו והתחמקו במהלך עדותם תוך שטענו כי "אינם זוכרים" או "אינם יודעים" ומסרו גרסאות מנוגדות, כמו גם נמנעו מלהביא עדים וראיות בתמיכה לטענותיהם הרבות משוללות היסוד. העד היחיד מטעמם, מסר עדותו לאחר שקיבל טובת הנאה בהתאם לה צומצם צו איסור דיספוזיציה מיום 3.8.16 כך שנגרע שטח של 500 מ"ר שנקבע בצו, והכל על מנת שיוכל להעבירו לצד ג'. מנגד עומדת עדותו הקוהרנטית הברורה וההגיונית של נתבע 1, לאורכה ענה בעקביות על כל שאלה שנשאל. מבלי לפגוע בטענות, סבורים הנתבעים שלשון ייפוי הכח אינה דורשת כל הבהרה, ורק מטעם זה דין התביעה להידחות.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים והעדים במסגרת הדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות במלואה. ואנמק;
39. בטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, אדרש לטענת ההתיישנות והשיהוי לה טענו הנתבעים נוכח נפקותן להמשך בירור התובענה. אקדים ואציין שמצאתי כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר העולה בכדי דחייתה ובחלוף תקופת ההתיישנות. ובפירוט;