35. לעיתים, על טופס ההודעה לעובד מתנוססת חתימה שהמעסיק טוען להיותה של העובד. האם התנוססות חתימה זו פוטרת את המעסיק מהצורך להגיש את טופס ההודעה לעובד באמצעות עד מגיש? לטעמנו, התשובה לכך שלילית במיוחד במצבים בהם מתכחש העובד להיות החתימה אותנטית. כפי שציינו לעיל, צירוף מסמך הנחזה להיות הודעה לעובד אף כאשר מתנוססת עליו חתימה הנחזית להיות חתימת העובד - אינו בהכרח מייתר מחלוקת בקשר למתן ההודעה. המציאות מלמדת כי לעיתים הוא מהווה כר פורה למחלוקות חדשות בדבר אותנטיות המסמך לרבות טענות לזיוף החתימה המתנוססת עליו. משכך, וככל
--- סוף עמוד 18 ---
שהעובד מכחיש את דבר היות החתימה על הטופס שלו וטוען לזיופה נותרת על כנה החובה של המעסיק להגיש את טופס ההודעה לעובד באמצעות עד מגיש אלא אם בפיו הסבר סביר להימנעותו מכך. זאת, על מנת שהצד שכנגד יוכל לחקור את העד המגיש בחקירה נגדית, ובית הדין יוכל – ככל שהדבר ניתן - לקבוע ממצא עובדתי בדבר מסירת טופס ההודעה לעובד או אי מסירתו על יסוד מכלול הראיות, לרבות הערכת מהימנותם היחסית של העובד והעד המגיש.
(2) חתימת העובד?
36. חוק הודעה לעובד אינו קובע כי העובד נדרש לאשר בחתימתו את קבלת טופס ההודעה לעובד, ומכאן שחתימת העובד אינה תנאי מהותי לתוקפה של ההודעה. העדר חתימת עובד על טופס ההודעה לעובד אינה נסיבה המצדיקה, כשלעצמה, קביעה כי לא ניתנה הודעה לעובד. עם זאת, וככל שעל טופס ההודעה לעובד מתנוססת חתימתו יחד עם אישורו לקבלת ההודעה, הרי שזו בעלת ערך ראייתי מסוים עת מתעוררת השאלה אם נמסרה ההודעה לעובד ולכן אין להקל ראש בה בהיבט הראייתי. אף כי החתימה נועדה לייתר מחלוקות הרי שבפועל היא עומדת לא אחת בחזית מחלוקות חדשות בדבר אותנטיות החתימה המיוחסת לעובד. בע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים בע"מ (29.6.1993) (להלן: עניין בנק הפועלים) נדונה שאלת דרך הוכחת אותנטיות חתימה. וכך נאמר:
"קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה – היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה... שנייה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן... והשלישית, על-ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון. המכנה המשותף לדרכי הוכחה אלה הוא קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו. הווי אומר, כאשר מתגלעת מחלוקת בכגון דא, אין די במסמך עצמו כדי ללמד, ולו לכאורה, מיהו החתום עליו, והצד אשר עליו מוטל נטל השכנוע חייב להניח נדבכים ראייתיים נוספים, אשר ביחד עם המסמך יהיה בהם די כדי להרים את הנטל האמור...".