עוד צוין בעניין בנק הפועלים כי קיימת אפשרות להיעזר בחוות דעת גרפולוגית כאמצעי מותר, ולעיתים אף רצוי, על מנת לבסס טענה בדבר אמיתותה (או אי
--- סוף עמוד 19 ---
אמיתותה) של חתימה. עם זאת הובהר "כי בכך אין כדי להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה, ובכל מקרה בית המשפט הוא זה המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל – אם בכלל – יש לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק" (סעיף 16). בקשר לכך, הודגש בע"א2032/06 אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן (1.2.2009) כי:
"אם סבור בית המשפט כי אין המקרה דורש שמיעת עדותו של גרפולוג, יכול הוא לקבוע ממצא בדבר אוטנטיות של מסמך על בסיס בחינה עצמאית שלו. ברי כי בית המשפט אינו מומחה לכתבי יד ואין לו את הכישורים הטכניים לבצע אבחנות דקות בעניין זה. על כן, במצבים בהם מתעוררת שאלה מורכבת, כגון אמיתותה של חתימה, רצוי כי ייעזר הוא בחוות דעתו של גרפולוג מומחה...".
37. שאלת חלוקת הנטלים בנוגע לטענת זיוף מסמך סוכמה בע"א 45/15 חלימה נבולסי נ' נביל נבולסי (15.5.2017) (להלן: ענין נבולסי) כך (הדגשה שלנו):
"בעניין זה נקבע בפסיקה כי הנטל להוכיח שחוזה איננו אותנטי, שעה ששני הצדדים למשפט אינם צדדים ישירים לחוזה – הוא על הטוען לזיוף (ראו 7456/11 בר נוי נ' אמנון, בפסקאות 16-15 (11.4.2013) (להלן: עניין בר נוי); ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין, בפסקה 14 (18.4.2012) (להלן: עניין מישאלי)). זאת בניגוד למצב שבו אדם מתכחש לחתימתו שלו על מסמך – שאז שומה על הצד שכנגד להוכיח את אמיתותו (ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הורוביץ, בפסקה 6 (15.3.2011) (להלן: עניין הורוביץ); ע"א 2032/06 האגי נ' זיאן, בפסקה 41 (1.2.2009); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 261 (1993) (להלן: עניין רחמים))...".
השוו: ע"א 7456/11 מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (11.4.2013).
ככל שהעובד טוען כי החתימה המתנוססת על גבי טופס ההודעה לעובד אינה חתימתו, על המעסיק להוכיח כי אכן העובד חתם על הטופס, ולא מוטל על העובד הנטל להוכיח, ובוודאי לא נטל מוגבר כפי שקבעו חלק מהמותבים בערעורים שלפנינו, כי חתימתו זויפה. מדובר במחלוקת עובדתית, ולכן ההכרעה בה היא על יסוד מארג הראיות הקונקרטי, לרבות הערכת מהימנותם של עדים. ככל שבידי בית הדין לקבוע ממצא פוזיטיבי בנוגע לאותנטיות החתימה אזי יינתן לממצא זה המשקל ההולם. לצורך החידוד המחשבתי נניח כי בית הדין סבור שכפות