--- סוף עמוד 20 ---
המאזניים מעויינות בכל הנוגע לטענת זיוף החתימה. במצב זה וכיוון שהחתימה ממילא אינה מרכיב מהותי בטופס ההודעה לעובד, אלא אמצעי ראייתי, אזי ככל שלא עלה בידי המעסיק להוכיח את אותנטיות החתימה - יש להשקיף על המסמך כנטול חתימה. ההכרעה לגבי אותנטיות המסמך טופס ההודעה לעובד או לגבי מסירתו לעובד תהא בהתאם למארג הראייתי בכללותו לרבות מהימנות העדים.
38. במאמר מוסגר נעיר כי כעניין מעשי, ובמבט צופה פני עתיד, נוכח ריבוי המקרים בהם מתעוררת שאלת אותנטיות החתימה ונוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, ראוי שתינתן הדעת אם ניתן למצוא דרך יעילה וחוקית לתיעוד מסירת ההודעה לעובד (כגון, ומבלי למצות, עד לחתימה על טופס ההודעה לעובד או הסכם העבודה, או תיעוד ויזואלי של האירוע על ידי צילומו וכיו"ב). בכך יהיה כדי לצמצם, ככל הניתן, את המחלוקת על נתינת ההודעה לעובד ועל אותנטיות החתימה, וכן יצומצמו ההשלכות שיש למחלוקת זו מבחינת הזמן השיפוטי והטרחה לצדדים.
(3) שפת ההודעה לעובד
39. חוק הודעה לעובד (להבדיל מחוק עובדים זרים) אינו כולל הוראה מפורשת בדבר השפה בה יש למסור את ההודעה, אם כי כתיבת ההודעה בשפה המובנת לעובד מתיישבת עם תכליתו של חוק הודעה לעובד. אולם, כיוון שלעובד זר עומדת הזכות מכוח סעיף 1ג(א) לחוק עובדים זרים לקבל את חוזה העבודה בשפה המובנת לו, הרי שעיקרון זה משליך ומקרין גם על הודעה הנמסרת לעובד זר שלא קיבל חוזה עבודה בשפה המובנת לו. משמע, במצבים בהם הוראת סעיף 1ג(א) לחוק עובדים זרים לא קוימה ומסירת ההודעה לעובד נועדה למלא את החלל שנוצר עקב הפרת חוק עובדים זרים – נדרשת לטעמנו מסירת הודעה לעובד בשפה המובנת לו. דרישה זו משתמעת מרוחו של חוק עובדים זרים, וזאת על מנת שההודעה לעובד תוכל להוות ביצוע בקירוב של תכלית הוראת סעיף 1ג(א) לחוק עובדים זרים.
40. יחד עם זאת, לנוכח ריבוי המקרים בהם לא ניתנת לעובד הודעה בשפה המובנת לו, וכיוון שטופס ההודעה לעובד הוא בעל נוסח סטטוטורי המעוגן בתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה)(צורת הודעה ופרטיה), תשס"ב-2002 (טופס 1) – יש לטעמנו מקום לבחינת הרשויות הרלבנטיות, ובמיוחד הממונה על זכויות עובדים זרים, אם אין מקום לפעול לתרגום הטופס לשפות שונות ולהעמיד את הנוסחים המתורגמים לשירות מעסיקים ועובדים זרים כאחד במרשתת. המדובר בתרגום חד פעמי, שאמנם בצידו עלות מסוימת, אך עלות זו חד פעמית ואילו תועלתו רחבה ורב פעמית.