"מה הדין כאשר בתלוש השכר מופיעות שורות נפרדות המייצגות תשלומים בגין זכויות סוציאליות? לטעמי, משקלן של שורות אלה אינו קבוע, אלא תלוי בנסיבותיו של הענין ולכן אין לקבוע מסמרות מראש. כך למשל, קבענו כי כאשר תשלום בגין "דמי הבראה" מצוין כשורה נפרדת בתלוש ללא היגיון סדור בנוגע לשיעורו המשתנה לסירוגין – אזי עשוי העדר סדירות זה ללמד על היות הרכיב שכר חרף כינויו (ראו: עע 44196-10-14 עקילה חסון - חלבי סלמאן חברה להובלות בע"מ, (7.12.17, פיסקה 74). ואילו כאשר ניתן למצוא היגיון בשיעור הנקוב בתלוש בשורה נפרדת, כגון שהמדובר בתשלום ששיעורו השנתי קבוע וניתן לפרסו על פי דין, ופריסתו בתלושי השכר נעשתה על פי היגיון סדור – אזי סדירות זו עשויה ללמד על היות התשלום מבטא את כינויו בתלוש ואינו בגדר שכר מוסווה (ראו ע"ע 55490-06-14 אנג'לה לואיז גודפרי - התנועה הישראלית נגד הריסת בתים (7.8.18, פיסקה 12) (להלן: ענין גודפרי). בין לבין עשויה להימצא קשת של מצבים, ולכן הבחינה הנדרשת היא פרטנית ובשים לב לנסיבותיו המיוחדות של המקרה והמארג הראייתי הנפרס".
51. האם כל אי תקינות בתלוש שכר מלמדת בהכרח ובאופן גורף על היות כל כולו פיקטיבי? לטעמנו, התשובה לשאלה זו שלילית, שכן יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. יתכנו מקרים בהם היקף הליקויים ועוצמתם נוטלים מכלל רכיבי
--- סוף עמוד 25 ---
התלוש את כוחם כראיה לכאורה. לצד זאת, ייתכנו מקרים שהפגמים הם בהיקף ממוקד או בעוצמה מופחתת באופן שהליקוי הקיים אינו נוטל מיתר הרכיבים את כוחם הראייתי. זה היה מצב הדברים בע"ע (ארצי) 55490-06-14 אנג'לה לואיז גודפרי -התנועה הישראלית נגד הריסת בתים (7.8.2018), סעיף 12. הצד השני של המטבע הוא כי גם כאשר אין יסוד למסקנה כי תלוש השכר בכללותו פיקטיבי, עדיין ניתן לקבוע ביחס לרכיב מסוים כי כינויו אינו מבטא את מהותו, ולפסוק לעובד זכויות על פי המהות החסרה [ראו: ע"ע (ארצי) 43908-09-13 מוהנא מסארוה - סמאח שתיה (12.4.2016) סעיף 26; ע"ע (ארצי) 54650-09-16 שלמה שובל - בטחון שירותים אבידר בע"מ (20.6.2018)]. משמע, נדרשת בחינה של כל מקרה לנסיבותיו תוך הערכת עוצמת ומשקל הפגמים בתלושים והמידה בה אלה מקרינים על יתר הרכיבים בתלוש השכר.
52. כאמור, תלוש פיקטיבי הינו תלוש שאינו משקף את התמורה הכוללת ששולמה בפועל או שחלוקת רכיביו הינה מלאכותית, אינה תואמת את הסכמת הצדדים, ונועדה לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות. הטענה להיות התלושים פיקטיביים הינה טענה עובדתית, אותה יש לבחון, בין היתר, בראי החקיקה המסדירה את בהירותם וודאותם של תנאי ההעסקה והשפעתה על חלוקת נטלי השכנוע. המדובר בשני דברי חקיקה שונים: חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר. משכך, מתעוררת שאלת היחס ביניהם, וזאת בשני היבטים.