--- סוף עמוד 27 ---
ע"ע 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi - קפלן את לוי
השופטת חני אופק גנדלר
1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציג ציבור מר איסר באומל; סע"ש 39547-02-18), בגדרו נדחתה ברובה תביעתו של המערער (להלן – העובד). לעובד נפסקו 2,524 ₪ בגין רכיבי התביעה (לאחר קיזוז סך של 1,937 ₪ שהופקדו בפיקדון מסתננים), ומנגד חויב העובד בתשלום שכ"ט עורך דין בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
2. על פי תמצית העובדות, שאינה שנויה במחלוקת, העובד "הינו מבקש מקלט מאריתריאה" (סעיף 1 לכתב התביעה). החל מיום 13.10.2015 ועד חודש ספטמבר 2017 (23 חודשים) הועסק העובד על ידי המעסיקה בעבודות ניקיון בחצרי עיריית תל אביב. על הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון. העובד קיבל שכר שעתי, כששיעורו עומד בלב הערעור. מכל מקום, שכרו שולם מדי חודש באמצעות המחאה ובמקביל נמסרו לידיו תלושי שכר, שעליהם נרחיב את הדיבור בהמשך.
ההליך בבית הדין האזורי
3. העובד הגיש תובענה כנגד המעסיקה וכנגד עיריית תל אביב. במאמר מוסגר יוער כי ביום 19.11.2018 נמחקה עיריית תל אביב כנתבעת בתובענה, וזאת בהסכמת הצדדים. בכתב התביעה טען העובד כי לא נמסרו לו דוחות נוכחות או תלושי שכר תקינים לתקופת עבודתו. עוד טען כי תלושי השכר שהונפקו אינם משקפים את שכרו, היקף עבודתו וזכויותיו בפועל. העובד טען כי עבד שישה ימים בשבוע למן השעה 05:00 ועד השעה 10:00 או 11:00, וכאשר נדרש עבד שעות נוספות בהתאם לצורך. לטענתו, בתמורה לעבודתו השתכר סך של 30 ₪ (בערכי נטו), קרי 33 ₪ בערכי ברוטו, כאשר שכרו שולם לו בהמחאה בכל עשירי לחודש עוקב. בתחילת ספטמבר 2017 ביקש לצאת לחופשה בת שבוע ימים עקב אשפוזה של אשתו במטרה לטפל בה ובילדיהם הקטנים. כאשר ביקש לשוב לעבודה מקץ שבוע הודע לו כי הוחלף על ידי עובד אחר. על יסוד זאת טען כי עבודתו הופסקה ללא שימוע ו/או הודעה מוקדמת, הגם שהוא זקוק לעבודה למחייתו. במועד קבלת המשכורת האחרונה לא נעשה גמר חשבון, ולא שולמו מלוא זכויותיו.
4. העובד תבע פיצוי בגין אי מתן הסכם עבודה/הודעה לעובד (2,500 ₪); פיצוי מכוח חוק הגנת השכר בשל מסירת תלושי שכר פיקטיביים (5,000 ₪); גמול שעות נוספות (1,897 ₪) (על פי "חישוב מינימלי" של 10 שעות בחודש, תוך שמירת זכותו לתקן רכיב תביעה זה אם וכאשר יומצאו לו מלוא דו"חות הנוכחות); חופשה