--- סוף עמוד 28 ---
שנתית (4,752 ₪); תשלום בגין 12 ימי חג אשר מועדם צוין בתובענה (2,376 ₪); גמול פנסיה – חלק מעסיק תגמולים בלבד (8,402 ₪); דמי הבראה (3,687 ₪); תוספת וותק (457 ₪); שי לחג (850 ₪); קרן השתלמות בהתאם לצו ההרחבה בניקיון (6,801 ₪); הודעה מוקדמת (6,138 ₪); הפקדה לפיצויי פיטורים על פי הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון (9,028 ₪) (ולחלופין – 8,716 ₪ על פי שכרו אל מול ותק עבודתו); פיצויים בגין פיטורים שלא כדין/הפרת חובת השימוע (5,000 ₪); כמו כן תבע פיצויי הלנת השכר בטענה ששכרו שולם רק ביום העשירי לכל חודש עוקב, בניגוד לדין. בכל הנוגע לרכיבים שעות נוספות, חופשה שנתית, ימי חג, הפקדות לתגמולים ולפיצויי פיטורים, דמי הבראה, תוספת ותק, שי לחג וקרן השתלמות טען העובד כי "לעניין רכיב זה (ורכיבים נוספים) הנתבעות אמנם ציינו מפעם לפעם בתלוש השכר [... הרכיב הנתבע – ח.א.ג.] בערך משתנה, אך עשו זאת למראית עין בלבד, שעה שתלושי השכר אינם משקפים שכרו ו/או היקף עבודתו ו/או זכויותיו של התובע בפועל".
5. המעסיקה הגישה כתב הגנה מטעמה וטענה כי תלושי השכר אינם פיקטיביים וכי העובד לא עמד בנטל המוגבר להוכחת טענה זו. בהתאם להלכה הפסוקה בעניין לוקס, אי התאמה כמותית אינה מספקת לביסוס טענת פיקטיביות. לטענתה, בראשית העסקתו ניתנה הודעה לעובד, והוא חתם עליה. שכרו שולם בהתאם לאמור בסעיף 5(א) לצו ההרחבה בענף הניקיון (בתחילת עבודתו שכר שעתי בסך של 25 ₪ ברוטו, ובהמשך 25.94 ש"ח ברוטו ו-26.88 ₪ ברוטו). התלושים מפרטים את היקפי השעות בהם עבד העובד, כשהוסכם ששכרו ישולם בהתאם לצו ההרחבה, וכל זכויותיו שולמו כדין, כמפורט בתלושי השכר, ואם יתברר שלא שולם סכום זה או אחר שהגיע לעובד מדובר בטעות כנה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש. העובד הועסק בהיקף משרה משתנה בהתאם לצרכים, והוא קיבל מדי חודש את דוחות הנוכחות יחד עם תלושי השכר. העובד לא פוטר מעבודתו, אלא נטש אותה מבלי למסור הודעה מוקדמת, ועל כן המעסיקה זכאית לקבל פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 2,338 ₪. בשל נסיבות סיום עבודתו של העובד אף נבצר מהמעסיקה לערוך גמר חשבון. המעסיקה הדגישה כי כל הסכומים הנתבעים הינם סכומי ברוטו מהם יש לנכות מס. כמו כן, לאור נסיבות ניתוקי יחסי עבודה בין הצדדים "התובע אינו זכאי לקיום הליך שימוע".
6. המעסיקה הכחישה את מספר ימי החג או הזכאות שצוינו בכתב התביעה ומסרה כי במהלך תקופת העסקתו קיבל העובד, ככלל, דמי חג בהתאם לתקופת העסקתו.