13. בחקירתו הנגדית של מר עאצי על תצהירו, העיד הוא לעניין נסיבות סיום ההעסקה כי כאשר עובד נעלם מנהל העבודה מצופה להתקשר לברר את הסיבות לכך וכי הוא מאמין כי גם במקרה זה מנהל העבודה (מוחמד) או הוא עצמו נהגו כך. זאת, כיוון שקיים מחסור תמידי בכוח אדם. עוד מסר כי מנהל העבודה מוחמד אינו עובד עוד בחברה וכי לא ניסה להשיגו (עמ' 12 לפרוטוקול). בעלי החברה נשאל ביחס לניכוי הודעה מוקדמת בחודש אפריל 2016 אף כי בפועל עבד העובד עד חודש ספטמבר 2017 ולא ידע להסביר זאת. כמו כן, לא ידע לתת הסבר
--- סוף עמוד 32 ---
מדוע חלק מדוחות הנוכחות הינם בשעות עגולות וחלקם לא, וכן לא ידע לתת הסבר מדוע לא קוזז פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בתלוש אוקטובר 2017. במענה לשאלה בדבר השינויים שחלו בסכום הביטוח הרפואי השיב "זה משתנה. אני לא יכול לומר למה. יש את החשב שכר אצלי, והם עושים לפי חוק מה שצריך לעשות". אשר לחתימה על הודעה לעובד מסר כי זו נעשית לעיתים במשרד ולעיתים על ידי מנהל העבודה בשטח, ואז מועברת למשרד. עוד מסר כי החתימה נעשית ביום הראשון לעבודה וכי עובדי החברה – בשטח או במשרד – דוברי השפה הרלבנטית מתרגמים את נוסח ההסכם או ההודעה לעובד.
פסק דינו של בית הדין האזורי
14. בית הדין האזורי קבע על יסוד העדויות והראיות שנפרשו בפניו ממצא עובדתי לפיו "קיימת התאמה בין תלושי השכר, דוחות הנוכחות והשכר ששולם לתובע" (סעיף 7 לפסק הדין). אמנם בית הדין היה ער לכך שבחודשים ספורים התאמה זו אינה מתקיימת אך ציין כי מדובר בשעות בודדות בתקופה של שנתיים וכי "זו בבחינת 'בטל בשישים'. לא זו אף זו, הטעויות הן לטובת העובד, קרי, שולם לו יותר מהשעות המופיעות בדוחות הנוכחות" (סעיף 4 לפסק הדין). בנוסף, המעסיקה הסבירה פער זה ב"אי כרטוס שעון הנוכחות ע"י התובע והשעות הושלמו לו ידנית, או כאשר סיים עבודתו לחץ על כניסה" (סעיף 5).
15. בית הדין האזורי דחה את טענת העובד כי תלושי השכר שהומצאו לו הינם פיקטיביים, וכיוון שזהו רכיב מרכזי בערעור, נביא את הדברים כלשונם:
"8. טוען התובע כי הלכה למעשה שולם לו 30 ₪ נטו לשעת עבודה וקיבל מדי חודש מכפלת של שעות העבודה בסך של 30 ₪ לשעה והתלוש שהוצא היה פיקטיבי.
9. ראשית, התובע לא הציג חישוב אריתמטי מדוייק כיצד "תאוריה" זו מתיישבת עם הסכומים שקיבל התובע, כפי שנוהגים לעשות במקרים כגון אלו תובעים אחרים.