--- סוף עמוד 42 ---
ימי הודעה מוקדמת). ברם, טענה זו לא הועלתה כלל ע"י התובע בתביעתו ובתצהירו. משכך, דינה של טענה זו להידחות ואין בה כדי ללמוד מכך שאם לא נוכה בסיום עבודתו של התובע חלף הודעה מוקדמת, הרי שהוא לא התפטר.
34. עם זאת, הנתבעת לא הוכיחה כי ניסתה ליצור קשר עם התובע לאחר נטישתו, כטענתה".
כידוע, ערכאת ערעור ממעטת להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, אשר בפניה נשמעו העדויות, ולא מצאנו כי מקרה זה מצדיק סטייה מכלל זה. משכך, דין הערעור בהיבט זה להידחות.
טרם נעילה
44. בית הדין האזורי פסק לעובד הפרשי גמול שעות נוספות (457 ₪); פיצוי בגין הודעה לעובד (2,000 ₪); חופשה שנתית (1,728 ₪); חג (403 ₪). בסיום פסק דינו ציין בית הדין האזורי כך:
"לתובע הופקדו כספים בפיקדון מסתננים כאשר מתוך סכום זה, הפרשות המעסיק עומדות על סך של 1,937 ₪ (נספח לתצהיר הנתבעת).
על פי נוהל פיקדון למסתננים מיום 25.4.17 "הסכום שהופקד לפיקדון על ידי המעסיק, יבוא על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים". משכך, יש לקזז סכום זה מהסכום שנפסק בפסק דין זה.
התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם לתובע 2,524 ₪ בגין רכיבי התביעה".
קיזוז זה מעורר קושי רב, וזאת בהיבט הדיוני והמהותי. בהיבט הדיוני, כיוון שהמעסיקה לא טענה לכך בכתב ההגנה מטעמה. בהיבט המהותי כיוון שמבחינה רעיונית הפקדות המעסיק באות "על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים" (ראו סעיף יא(ו)(1) לחוק עובדים זרים וכן הוראות הנוהל המצוטטות בפסק הדין). הסכום הצבור בפיקדון לא נועד להוות מקור למימון הזכויות שנפסקו לעיל, ואשר אמורות היו להשתלם באופן שוטף בתלוש או שהם פיצוי בגין אי קיום הוראות דיני העבודה (במקרה זה חוק הודעה לעובד). שימוש בהם למטרה זו – ולו על דרך קיזוז – יביא מבחינה רעיונית בעתיד לחסר בתשלום
--- סוף עמוד 43 ---
הזכויות הסוציאליות לעובד. יחד עם זאת, משהעובד לא העלה טענה בקשר לכך יש קושי בהושטת סעד ישיר בגין הקיזוז. לכן, ניתן גם לכך משקל בעניין הוצאות המשפט. נוכח האמור, וכן נוכח העובדה שקבענו כי החברה לא מסרה לעובד טופס הודעה, אשר עשוי היה לייתר חלק משמעותי מהמחלוקות, ההוצאות שבהן חויב העובד בבית הדין האזורי מבוטלות.