פיצויי הלנת שכר
14. בית הדין האזורי קבע כי בנסיבות המקרה אין מקום לחייב את החברה בתשלום פיצויי הלנת שכר, כמפורט להלן: טענת העובד כי שכרו שולם בכל חודש בכל 10 לחודש ולא ב-9 לחודש נטענה בעלמא, ואינה מתיישבת עם הראיות מהן עולה כי ההמחאות שנמסרו לעובד מועדן הוא ב-9 לכל חודש; אשר לרכיבים האחרים הייתה בין הצדדים מחלוקת של ממש, ועל כן אין מקום לחייב את החברה בפיצויי הלנה.
סיכומו של דבר
15. נפסקו לזכות העובד פדיון חופשה, ימי חג, הפקדות לפנסיה ברכיב תגמולים (בקיזוז הכספים שהופקדו בגין פיקדון מסתננים), הפקדות לפנסיה ברכיב פיצויי פיטורים, דמי הבראה, תוספת ותק וקרן השתלמות, וכן פיצוי לפי חוק הגנת השכר בסך של 2,500 ₪. כמו כן, חויבה החברה להשיב לתובע סכום שהופקד לפיקדון מסתננים בסך של 816 ₪; נקבע כי היא לא הייתה ראשית לקזז סך של
2,822 ₪ בשל אי מתן הודעה מוקדמת; נפסק כי החברה רשאית לקזז סך של
--- סוף עמוד 50 ---
2,656 ₪ ששולם לעובד מעבר לשכרו המוסכם – 30 ₪ נטו לשעה. בנוסף, החברה חויבה בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
הכרעה
16. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין ערעור החברה להידחות, בעיקרו של דבר מטעמיו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי יישם נכונה את הדין וההלכה הפסוקה בכל הנוגע לחלוקת נטל ההוכחה בין העובד לבין החברה, וצדק בקביעתו כי נוכח אי מתן הודעה לעובד נטל ההוכחה מוטל על החברה. משבית הדין האזורי יישם נכונה את הכללים הראייתיים בהכרעתו, לא מצאנו כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, המבוססות גם על התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדויות ומהראיות שלפניו.
נטל ההוכחה בנסיבות המקרה הנדון
17. נוכח העובדה שיש מחלוקת בין העובד לבין החברה על שיעור השכר השעתי המוסכם, הרי שגם אם טוענת החברה כי היא שילמה לעובד את כל זכויותיו, אין מדובר ב"הודאה והדחה". לפיכך, יש לדחות את טענת העובד (סעיף 30 לסיכומי הטענות) כי על החברה להוכיח כי שילמה לעובד את כל זכויותיו (ראו לעניין זה - סעיף 19 לחלק הכללי).
18. אשר להעברת נטל ההוכחה לחברה בשל אי מסירת הודעה לעובד:
18.1. נוכח העובדה שהעובד הכחיש כי נמסרה לו הודעה לעובד, הועבר אל החברה נטל הראייה המשני להוכיח כי נמסר לעובד טופס ההודעה (ראו לעניין זה - סעיף 31 לחלק הכללי). כמו כן, משהעובד הכחיש את חתימתו על טופס ההודעה לעובד שהוצג על ידי החברה, חל על החברה הנטל להוכיח כי החתימה המתנוססת על הטופס היא חתימתו של העובד (ראו לעניין זה - סעיף 37 לחלק הכללי). בנוסף, החברה לא מסרה לעובד הודעה בשפתו, בניגוד לחובתה על פי חוק עובדים זרים (ראו לעניין זה - סעיפים 39-40 לחלק הכללי).