--- סוף עמוד 53 ---
האם החברה הרימה את הנטל להוכיח את תנאי עבודתו של העובד
22. משקבענו כי נטל ההוכחה מוטל על החברה, יש לבחון האם החברה הרימה את הנטל והוכיחה כי תנאי העבודה שהוסכמו עם העובד היו כגרסתה – שכר שעתי בשיעור שכר המינימום על פי הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון – ולא כגרסת העובד – שכר שעתי בשיעור של 30 ₪ נטו לשעה.
23. כאמור, בית הדין האזורי, על יסוד התרשמותו מהעדויות ומהראיות לפניו קבע כי יש לקבל את גרסת העובד. קביעה זו היא במהותה קביעה עובדתית, ועל כן יש לבחון אם יש מקום להתערב בה. אכן, כפי שטוענת החברה, ככל שבית הדין האזורי לא יישם נכונה את הוראות החוק והפסיקה בנוגע לחלוקת נטל הראייה, ובמיוחד אם קביעתו מבוססת על כך שהצד שעליו מוטל הנטל לא הרימו, עשוי להתקיים טעם להתערבות ערכאת הערעור בקביעתו העובדתית. אולם, בענייננו, כמובהר לעיל, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד נטל ההוכחה מוטל על החברה.
24. נקדים ונאמר כי יש לדחות את טענותיה הכלליות של החברה, המבוססות על כך שלא ניתן לקבל את טענתו של העובד שהוא "מטאטא רחובות" כי סוכם עמו על שכר של 30 ₪ נטו לשעה, על קביעת בית המשפט העליון בעניין אסתר צגיי (בג"ץ 2293/17 אסתר צגיי גרסגהר נ' הכנסת (23.4.2020)) בדבר שכרם הממוצע של עובדים המוגדרים בחוק עובדים זרים כ"מסתננים" ועל הליכים אחרים שבהם נדחתה טענה דומה.
ראשית, כפי שהובהר בסעיף 50 לחלק הכללי, בחינת השאלה מה היו תנאי העבודה שסוכמו עם עובד היא בחינה פרטנית, על יסוד המארג הראייתי הקונקרטי שהיה לפני בית הדין האזורי בעניינו של עובד. על כן, לא מצאנו כי בנסיבות המקרה הנדון יש ליתן משקל משמעותי לכך שטענה דומה נדחתה בעניינם של עובדים אחרים. יובהר, כי גם ככל שטענת העובד הייתה נדחית, לא היה מקום ליתן משקל משמעותי לכך שהטענה נתקבלה בעניינם של עובדים אחרים.
שנית, השאלה העומדת להכרעה בהליך זה אינה האם שכר בשיעור של 30 ₪ נטו לשעה הוא השכר המקובל בענף שבו הועסק העובד או אם העסקה בשכר בשיעור זה עולה בקנה אחד עם ההסכמים שנחתמו בין החברה לבין העיריות, או האם העסקה בשכר כזה כדאית לחברה. השאלה העומדת להכרעה היא האם החברה באמצעות מי מטעמה הבטיחה לעובד וסיכמה עמו על שכר בשיעור של
30 ₪ נטו לשעה, על מנת לגרום לו להסכים לעבוד בחברה, אולם לא קיימה את
--- סוף עמוד 54 ---
התחייבותה כיוון שפיצלה באופן חד-צדדי ומלאכותי את השכר השעתי המוסכם לרכיבים של שכר וזכויות סוציאליות, ולא שילמה זכויות סוציאליות על בסיס השכר השעתי שסוכם עם העובד. יובהר, כי אפשר שבמסגרת בחינת כלל הנסיבות יינתן משקל גם לשכר המקובל בענף ולהוראות הסכם ההתקשרות שבין החברה לבין העירייה, אולם בעיקרו של דבר על בית הדין לקבוע על יסוד העדויות והראיות מה היה השכר השעתי שסוכם בין העובד לבין מי מטעם החברה.