--- סוף עמוד 8 ---
החובות הרישומיות לבין חלוקת נטלי ההוכחה בין העובד לבין המעסיק בתביעה למימוש זכויות מכוח חוקי המגן, כך שהותוו כלליים ראייתיים שהעבירו את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק בנסיבות שבהן הפר את החובות הרישומיות המוטלות עליו על פי דין.
על השלבים השונים בהתפתחות המגמה של יצירת הזיקה בין הפרת החובות הרישומיות והעברת נטל ההוכחה למעסיק ראו: ע"ע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע"מ – אלי אפרים (12.11.2008); (להלן: עניין ימית), סעיפים 28 – 30 לפסק הדין; ע"ע (ארצי) 35727-11-12 ביטחון לאומי 1992 ע.נ בע״מ - פודולסקי אלכסנדר (25.1.2015) (להלן: עניין ביטחון לאומי), סעיפים 39 – 41 לפסק הדין.
13. בהתייחס לזכויות העובד מכוח חוקי המגן וצווי ההרחבה, התגבשו בחקיקה ובפסיקה כללים ראייתיים רבים המעבירים את נטל ההוכחה למעסיק, כמפורט להלן. יודגש, כי אין מדובר ברשימה סגורה.
· בסעיף 2 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 (להלן: חוק הודעה לעובד) הטיל המחוקק על המעסיק חובה למסור לעובד הודעה על תנאי העסקתו או שינוי בהם, ואף הגדיר באופן מפורט את תוכן ההודעה על תנאי העבודה. בהמשך אף הותקנו תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002, שבהן נקבעה בתוספת צורת ההודעה באופן מפורט. על פי סעיף 5א לחוק הודעה לעובד, ככל שהמעסיק לא מסר לעובד הודעה בהתאם להוראות החוק בנושא שיש לכלול בהודעה לעובד, ואותו נושא שנוי במחלוקת, חובת ההוכחה היא על המעסיק, בכפוף לכך שהעובד העיד על טענתו באותו עניין בתצהיר (לחוק הודעה לעובד ולנושאים שונים הכרוכים ביישומו נתייחס בהרחבה בהמשך).
· בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 [ס"ח תשס"ח 2162, ע' 612] שדרג המחוקק את החובות הרישומיות והעלה אותן לדרגת חקיקה ראשית, הוסיף חובות רישומיות, וכן קבע את השלכות הפרת החובות הרישומיות. בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר) נקבע כי בתביעה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה, הרי שבהעדר תיעוד על שעות העבודה כמתחייב מהוראות החוק, נטל ההוכחה כי העובד לא עמד לרשות העבודה בשעות שבמחלוקת מוטל על המעסיק, וזאת בכפוף
--- סוף עמוד 9 ---
לתקרה הקבועה בסעיף 26ב(ב) לחוק. עוד יש לציין את הוראת סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר, שלפיה ככל שהמעסיק לא מסר לעובד תלושי שכר, או לא מסר תלוש שכר שבו נכללו הרכיבים גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית; דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה; דמי הבראה או דמי נסיעות - חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל על פי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, ועל המעסיק נטל ההוכחה כי רכיבים אלה שולמו לעובד.