--- סוף עמוד 72 ---
ע"ע 5403-05-20 קפלן את לוי בע"מ - MOHAMED AHMED NOURELDIN
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת שגית דרוקר ונציגת הציבור גב' שושנה סורק; סע"ש 59123-11-17), שבמסגרתו התקבלה גרסת העובד (המשיב) שלפיה שכרו השעתי המוסכם עמד על 30 ₪ נטו. בהתאם, חויבה חברת קפלן את לוי בע"מ (להלן: המערערת) לשלם לו סכומים שונים בגין זכויותיו הסוציאליות.
רקע
2. המשיב, מר Mohamed Ahmed Noureldin, הוא נתין סודן המתגורר בישראל (להלן: העובד). המערערת היא חברה המספקת כאמור שירותי כוח אדם לניקיון לגופים שונים ובהם רשויות מקומיות ועיריות (להלן גם: החברה). העובד הועסק על ידי החברה כמנקה רחובות בעיר ראשון לציון החל ממאי 2016 ועד ינואר 2017 (לגרסת החברה הועסק העובד עד ליום 3.2.2017). אין מחלוקת שהעובד התפטר.
3. ביום 26.11.2017 הגיש העובד תביעה נגד החברה ונגד עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה) שבמסגרתה טען שעבד בשורותיהן 6 ימים בשבוע למן השעה 06:00 ועד 13:00 ובשעות נוספות כאשר נדרש לכך. לטענת העובד הוא השתכר "30 ₪ (נטו), קרי כ-35 ₪ בערכי ברוטו" (לשון כתב התביעה) לשעה. שכרו שולם לו בהמחאה, ותלושי השכר שנמסרו לו אינם משקפים נאמנה את שכרו השעתי ואת זכויותיו. העובד עתר לחייב את החברה והעירייה לשלם לו סכומים בגין אי מסירת הודעה לעובד, פיצוי בגין מסירת תלושי שכר פיקטיביים, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי חגים, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה וקרן השתלמות, דמי הבראה, שי לחג ופיצויי הלנת שכר. סכום התביעה הכולל הועמד על 30,938 ₪. לכתב התביעה צורפו תלושי שכר לחודשים מאי 2016 עד ינואר 2017.
4. ביום 1.5.2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת העובד והעירייה על דחיית התביעה נגדה.
5. בכתב ההגנה טענה החברה, בין היתר, כי הנטל להוכיח טענות בדבר פיקטיביות התלושים כבד ביותר ונדרשת רמת ראיות כבתחום הפלילי; כי הטענה שקרית והתלושים מפרטים את שעות העבודה והרכיבים לתשלום כנדרש על פי דין; וכי יש לשרש תופעה פסולה של עובדים שמעלים טענה זו ללא כל ביסוס עובדתי.
--- סוף עמוד 73 ---
6. בדיון המוקדם טען ב"כ העובד כי ביכולתו להראות בכל תלוש כיצד מכפלה של מספר השעות ב-30 ₪ בתוספת הוצאות נסיעה מביאה לסכום הנטו ששולם, תוך שהפנה לתלושי שכר לחודשים יוני-אוגוסט 2016 וכי "כדי להתאים את השכר לתלושים בכל חודש יש החזר הלוואה" (עמ' 3 לפרוטוקול). עוד נטען, מפי העובד, שהחתימה על המסמך שהציגה החברה כטופס הודעה לעובד איננה חתימתו, וכי האדם עמו סוכם על שכר של 30 ₪ לשעה הוא "בעל הבית של העבודה שם" ששמו "קיקו" (עמ' 2). כנגד כך הכחיש ב"כ החברה כי קיים עובד בשם "קיקו", וגם לאחר שהעובד הציג את תמונתו של "קיקו" - הדגיש כי נציגת החברה אינה מזהה אותו. כבר כעת נציין כי חרף טענה זו, בחקירתו הנגדית התבקש העובד לאשר כי חתם על טופס 101 מול "קיקו" (עמ' 6 לפרוטוקול), וכי מחקירתו הנגדית של מר עאצי עלה כי קיקו היה מנהל העבודה של העובד (עמ' 11).