17. בנוגע לפדיון חופשה ציין בית הדין כי הנטל מוטל על החברה וכי משנדחתה טענתה לעניין שכרו השעתי של העובד והרישומים בתלושי השכר - הרי שנדחו חישוביה. עם זאת נקבע כי אין לקבל את חישובי העובד שכן אלה נעשו על בסיס שכר יומי של 8 שעות במשך 5 ימי עבודה שבועיים, כשלטענתו עבד 7 שעות יומיות במהלך 6 ימי עבודה שבועיים. על כן חויבה החברה לשלם לעובד פדיון חופשה לפי תעריף יומי של 245 ₪ ובסך הכול 2,205 ₪. התביעה לפיצויי הלנת שכר נדחתה משטענות העובד היו כלליות ולא הוכחו. בסיכום הסכומים נכתב גם שעל החברה לשלם לעובד פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין העדר שימוע, הגם שאין מחלוקת כי סעד
--- סוף עמוד 77 ---
כזה לא נתבע. התביעה התקבלה אם כך ברובה, תוך חיוב החברה לשלם לעובד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.
דיון והכרעה
18. לאחר בחינת טענות הצדדים וכל חומר התיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, בעיקרו של דבר מטעמיו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי ניתח נכונה את חלוקת נטלי ההוכחה בין העובד לבין החברה באופן התואם למפורט לעיל בהרחבה בחלק הכללי של פסק דיננו, וכן קבע קביעות עובדתיות מנומקות בהתבסס על התרשמותו הבלתי-אמצעית מהעדויות והראיות שהובאו לפניו. משכך, לא הובאה הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בקביעותיו.
19. למרבית טענות החברה בהליך זה ניתן מענה הן בחלק הכללי והן בניתוח המשפטי שנגע להליכים הקודמים שפורטו לעיל ובמיוחד להליך ע"ע 18428-11-20 ולהליך ע"ע 39638-06-20, ומשכך אין צורך לחזור על הדברים. כפי שעולה מהפירוט לעיל, העובד הכחיש בעדותו כי נמסרה לו הודעה לעובד ומשכך הועבר נטל הבאת הראיות לכתפי החברה בקשר לכך. החברה הציגה שני טפסים שונים בקשר לכך, האחד מסמך בעברית שכותרתו "הודעת מעביד בדבר תנאי העסקה" בו נכתבו פרטיו של העובד, תאריך תחילת עבודתו, אורך יום עבודה 7 שעות בקיזוז חצי שעת הפסקה, ו"שכר העובד לשעה: 25 ₪ ברוטו". בתחתית המסמך מופיעה חתימה תחת "חתימת העובד" בציון התאריך 18.5.16. מסמך נוסף שהוגש כותרתו "פירוט תנאי עבודה לעובד חדש" (בעברית ובאנגלית) שבו נכתבו פרטי העובד (שמו ומספר דרכונו) תוך שצוין תאריך תחילת העבודה 18.5.16 בתפקיד מנקה ובשכר "25" כשבתחתית העמוד חתימת העובד (כאשר יצוין כבר כעת כי החתימות בשלושת המסמכים אשר נטען כי הן חתימות העובד - שני המסמכים הנ"ל וטופס 101 - שונות ממסמך למסמך).
20. מר עאצי הסתפק בצירוף המסמכים לתצהירו "על פי ייעוץ משפטי שקיבל" (על אף שמדובר בנושא עובדתי מובהק) וזאת מבלי שהסביר מדוע נדרשו שני מסמכים שונים, וגם מבלי שפירט דבר לגבי דרך מסירת ההודעות הנטענות לידי העובד והחתמתו עליהן. כאשר נשאל בחקירתו הנגדית על הצורך בשתי הודעות, השיב "אין לי תשובה", וכאשר נשאל מי החתים את העובד, השיב באופן כללי כי "בדרך כלל חותמים במשרד אצל אחת המזכירות שלי ששייכות לאותו איזור או אצל מנהל העבודה".