"פסק הדין בעניין ימית נתן למעשה ביטוי למגמה המתפתחת והמתרחבת, לאורך השנים, הן בחקיקה והן בפסיקה, בכל הנוגע להתווית כללים ראייתיים שעניינם העברת חובת ההוכחה אל כתפי המעסיק בנסיבות בהן הוא הפר חובה רישומית שנקבעה בדין או בנסיבות שבהן הוא נמנע מהצגת רישומים רלוונטיים לתביעה אותם הוא נדרש לערוך על פי הדין. מגמה זו נועדה להגביר את רמת האכיפה של תנאי ההעסקה ושל הוראות חוקי המגן, מאחר שיש בה לתמרץ מעסיקים לקיים בזמן אמת ex ante)) את החובות הרישומיות המוטלות עליהם באופן המאפשר או מקל על העובד לממש את זכויותיו מכוח חוק או הסכם במהלך תקופת העסקה וסיומה, תוך צמצום ההיזקקות להליך משפטי לצורך מיצוי הזכויות. בה בעת, מגמה זו מגבירה (ex post) את היציבות של כללי הדיון המשפטי ואת היעילות הדיונית במקרים שבהם הוגשה תביעה משפטית שנועדה למצות את זכויות העובד. שכן, היא מייתרת התדיינות הנוגעת לזהות הגורם הנושא בנטל ההוכחה בכל מקרה ומקרה וביחס לכל זכות וזכות. מגמה זו אף נותנת ביטוי לעקרונות של הגינות דיונית המתבטאת בכך שזה אשר הפר חובה רישומית שהוטלה עליו על פי הדין, באופן שהצריך הגשת תביעה, הוא שיידרש לעמוד בנטל להוכחת הנתונים שאותם נמנע מלתעד בזמן אמת ובניגוד לדין ... יודגש כי המגמה הראייתית הנ"ל נותנת ביטוי לא רק לנחיתות שנהוג לייחס לאוכלוסיות עובדים רבות, בכל הנוגע לקביעת תנאי ההעסקה, אלא גם לנחיתות הנוגעת למיצוי
--- סוף עמוד 11 ---
ואכיפה של תנאים אלה. נחיתות הקשורה בטבורה לסוגיית המימוש, הלכה למעשה, של זכות הגישה לערכאות של אוכלוסיות עובדים מוחלשות; ....".
להשלכות הכללים הראייתיים על מימוש זכות הגישה לערכאות, בהקשר של חיוב עובד שאינו תושב ישראל בהפקדת ערובה, ראו עניין אבו מוחסן, סעיף 50 לפסק הדין.
16. סיכום ביניים: מתוך הכרה בפערי הכוחות ובפערי הידע המובנים בין העובדים לבין המעסיקים, כמו גם בקיומה של תופעה של אי תשלום זכויות מכוח חוקי המגן, ובניסיון להתמודד עם תופעה זו ולהגביר את רמת האכיפה של זכויות העובדים, מגמת החקיקה והפסיקה היא הגברתן של החובות הרישומיות החלות על המעסיק ובמקביל מתן נפקות משפטית ומעשית להפרתן. בין היתר, הותוו כללים ראייתיים המעבירים את נטל ההוכחה אל המעסיק בנסיבות שבהן המעסיק הפר את החובות הרישומיות. כללים ראייתיים אלה נועדו להגביר את רמת האכיפה, הן ביצירת תמריץ למעסיקים לקיים את החובות הרישומיות, והן באיזון הקשיים הניצבים בפני העובד בהוכחת תביעתו כתוצאה מהפרת החובות הרישומיות על ידי המעסיק.