רכיבים ספציפיים
42. מעבר לטענה הכללית בדבר היות תלוש השכר פיקטיבי, אשר אליה התייחסנו לעיל, טען העובד טענות קונקרטיות ביחס לחלק מהרכיבים ואליהן נידרש להלן.
43. דמי הבראה – בית הדין פסק רכיב זה לעובד נוכח מסקנתו כי התלושים פיקטיביים. משנדחתה הטענה כי התלושים פיקטיביים נדרש טעם המצדיק התייחסות לרכיב זה כאל רכיב פיקטיבי. לעיתים עשוי מבנה התלוש לספק את הראיה הנדרשת להפרכת החזקה כי תלושי השכר מבטאים את ההסכמה החוזית, ולעיתים מבנה התלוש דווקא מחזק את החזקה בדבר היותם ראיה לתוכנם (ראו ענין אוקראינסקי). במקרה דנן אין מניעה לפצל את רכיב דמי ההבראה לתשלום חודשי, ושיעורו מדי חודש היה די קבוע (למעט סטיות נקודתיות זניחות בשיעורן). איננו סבורים כי הונח טעם (מעבר לטענה הכללית) המצדיק סיווג רכיב דמי ההבראה כפיקטיבי. העובד גם לא הציג תחשיב בנוגע לסכום דמי ההבראה שהגיע לו בעד תקופת עבודתו והיחס בינו לבין סכום דמי ההבראה ששולם לו על פי תלוש השכר. לכן, חיוב החברה בתשלום רכיב זה – מבוטל.
44. דמי חגים – העובד תבע תשלום עבור חגים, העובד בכתב התביעה פירט את הימים בגינם הוא תובע דמי חג בשנת 2017 בלבד, והם: 11.4, 17.4, 2.5, 31.5, ובסך הכל 914 ₪. במאמר מוסגר נעיר כי העובד תבע רכיב זה כאילו עבד משרה מלאה, וגם בהתאם לקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי אחוז משרתו היה 98%, כך שסכום התביעה המעודכן הוא 895 ש"ח. החברה טענה כי העובד היה זכאי לתשלום דמי חגים עבור 5 ימים בשנת 2016 ו-4 ימים בשנת 2017 וכי סך הכל שילמה לו 1,530 ₪.
45. כיוון שהתובענה סבה על שנת 2017 נתייחס אליה בלבד. העובד והחברה מסכימים כי העובד זכאי בגין שנת 2017 לתשלום עבור ארבעה ימי חג; יומיים בחודש אפריל 2017 ויומיים בחודש מאי 2017. מעיון בתלושי השכר עולה כי העובד קיבל דמי חג בתלוש אפריל 2017 (403 ₪ בגין 15 שעות), ובתלוש מאי 2017 (403 ₪ בגין 15 שעות), ובסך הכל 806 ₪. כן, הסכימה החברה כי שילמה בחסר 101 ₪ בגין כל התקופה.
46. נוכח הקביעה כי תלושי השכר אינם פיקטיביים הרי התשלום בגין רכיב זה בתלושי השכר יבוא על חשבון הזכאות מכוח הדין. החברה הודתה בתשלום חסר של 101 ₪, ואותו יש לפסוק לעובד.
--- סוף עמוד 95 ---
47. הפקדות לפנסיה (מעסיק); חלף קרן השתלמות; פיצויי פיטורים – עד יוני 2017 החברה שילמה תשלומים אלה לעובד מדי חודש בתלוש השכר, והחל ממועד זה הפקידה 16% לפיקדון מסתננים בגין פנסיה (חלק המעסיק) ופיצויי פיטורים והמשיכה לשלם בתלוש השכר עבור קרן השתלמות. הסכומים ששולמו בתלושי השכר בגין רכיבים אלה לאורך תקופת ההעסקה הינם מסוג הרכיבים שאין מניעה משפטית לשלמם לעובד זר בתלוש השכר השוטף (ראו: עניין OKUBAZGY). משכך, עצם תשלומם באופן שוטף אינו מלמד על פיקטיביות התשלום.