--- סוף עמוד 13 ---
שיעור השכר המוסכם, תחולת צו הרחבה או הסכם קיבוצי על העובד, הרי שבכפוף לכללים הראייתיים נטל ההוכחה ככלל מוטל על העובד, ועצם עבודתו וטענת המעסיק כי שילם לעובד את כל זכויותיו אינן מעבירות כשלעצמן את נטל ההוכחה אל המעסיק.
20. כאמור, השאלה העומדת במוקד המחלוקת בערעורים לפנינו היא שיעור השכר המוסכם, עת לטענת העובדים הוסכם עמם על שכר נטו בסך של 30 ₪ לשעה, ותלושי השכר אינם משקפים את הסכמת הצדדים לאשורה והתמורה ששולמה בפועל. טענה זו היא טענה עובדתית. בעניין אוקראינסקי נדונה, בין היתר, דרך בחינת טענה עובדתית מעין זו ושם נפסק כך:
"אשר לטענה העובדתית עת קיים פער בין הצדדים בנוגע לתוכן ההסכמה החוזית או מידת המהימנות שבה תלוש השכר משקף את מצב הדברים בפועל - הרי שההכרעה בה בסופו של דבר תהא על בסיס התרשמותו של השופט היושב בדין, מן המארג הראייתי שבפניו. בהערכת משמעותו של המארג הראייתי יש ליתן משקל לחקיקה בנוגע לחובות הרישומיות החלות על המעסיק, שתכליתה להבטיח את שקיפותם וודאותם של תנאי ההעסקה המוסכמים ואת השתקפותם הנאותה בתלושי השכר ואת השפעת הפרתן של חובות אלה על חלוקת נטלי השכנוע בהליך. שני דברי חקיקה מרכזיים נועדו להגביר את ודאותם ובהירותם של תנאי ההעסקה ושיקופם הנכון של אלה בתלוש השכר. דבר החקיקה הראשון הוא חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן: חוק ההודעה לעובד) וחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן: חוק הגנת השכר) ביניהם קיימת זיקה מסוימת, כפי שנעמוד להלן".
21. העובדים שעניינם נדון לפנינו מוגדרים כ"מסתנן" לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים). מכאן, שלצורך הכרעה במחלוקת בהליכים לפנינו יש לבחון מה הן החובות הרישומיות המוטלות על מעסיק על פי חוק עובדים זרים, חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר, והשלכותיהן על נטל ההוכחה במחלוקת מושא ההליכים לפנינו. נפרט תחילה את החובות הרישומיות ונדון בהיבטים שונים הקשורים אליהן, ובהמשך נתייחס להשלכותיהן על חלוקת נטל ההוכחה.
חוק עובדים זרים - חוזה עבודה בכתב
--- סוף עמוד 14 ---
22. כאמור, אחד הטעמים להיפוך נטל הראייה במשפט העבודה הוא הכרה בפערי הכוחות המובנים בין העובד לבין המעסיק. כמוסבר, פערי כוחות אלה קיימים ביתר שאת בין מעסיק לעובדים זרים כדוגמת העובדים בהליכים שלפנינו - מבקשי מקלט, השוהים בישראל ללא מעמד פורמאלי, המועסקים בעבודות ניקיון בשכר שעתי נמוך, אינם זכאים לרוב מנגנוני התמיכה שמספקת המדינה, ונעדרי כרית ביטחון חברתית או משפחתית. על רקע האמור, נקבעו בחוק עובדים זרים הוראות ייחודיות בנוגע להעסקת עובדים זרים.