3. מצטרף אני גם להערותיה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז בדבר ההצדקות הנוספות אשר עומדות ביסוד הזכות החוקתית לאזרחות, ואבקש להוסיף להן דברים אחדים. חברתי מציינת כי שלילת השתייכותו של אדם לקהילה פוליטית פוגעת ביכולתו "להשפיע על גורלו ולקחת חלק פעיל בעיצוב החברה בה הוא חי" (פסקה 10 לחוות דעתה). ואכן, עמידה על הזכויות שיוחדו אך לאזרחי המדינה מגלה כי קטגוריה מרכזית שמבחינה בין אזרח לבין תושב היא צבר הזכויות הפוליטיות, אשר מאפשרות לאדם ליטול חלק מלא ושווה בחיים הפוליטיים (ראו והשוו: בג"ץ 7803/06 אבו ערפה נ' שר הפנים, פסקה 64 (13.9.2017) (להלן: עניין אבו ערפה); רובינשטיין ומדינה, בעמ' 558; אפרת רחף אף על-פי שחטא – ישראלי הוא? – שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים 42-41 (2008) (להלן: רחף)). הדבר בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בזכות הנתונה לאזרח לבחור ולהיבחר בבחירות בכנסת (המעוגנת כאמור בסעיפים 5 ו- 6 לחוק-יסוד: הכנסת), כאשר הקשר ההדוק בין הזכות לאזרחות לבין הזכות לבחור
--- סוף עמוד 121 ---
ולהיבחר היווה את ההצדקה המרכזית שבגינה ראה השופט י' זמיר את הזכות לאזרחות כזכות יסוד (בבג"ץ 2757/96 אלראי נ' שר הפנים, פ"ד נ(2) 18, 22 (1996)). גם במשפט המשווה, אזרחות היא תנאי הכרחי לקבלת הזכות להצביע למוסדות הנבחרים ברמה הלאומית (רות גביזון "אזרחות ושבות" חומר רקע לוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת 35 (2005)). בנוסף לכך, שלל הוראות בדין הישראלי מתנות את השתתפותו של אדם בשירות הציבורי או במוסדות פוליטיים אחרים באזרחות. בין היתר, לאזרח נתונה הזכות לייסד מפלגה (סעיף 2 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992); להשתתף במשאל עם, לפי חוק-יסוד: משאל עם; לכהן בתפקידים פוליטיים בכירים (ראו: סעיף 4 לחוק-יסוד: נשיא המדינה; סעיף 5 לחוק-יסוד: השפיטה; סעיף 8 לחוק-יסוד: מבקר המדינה; סעיף 4(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם, התשל"ה-1975). כיום, תעסוקה בשירות המדינה אינה מותנית באזרחות ישראלית ודי בהיותו של אדם תושב קבע, ואולם חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 מוסיף וקובע כי "לא יתמנה אדם למשרה שהמינוי לה הוא בידי הממשלה או טעון אישור הממשלה, וכן למשרה או לסוג משרות שקבעה הממשלה על פי הצעת נציב השירות ובהודעה שפורסמה ברשומות, אלא אם כן הוא אזרח ישראל" (סעיף 16 (ב) לחוק). כמו כן, אזרחות היא תנאי לכהונה בשלל מוסדות ציבוריים נוספים, ובהם מועצת מקרקעי ישראל (סעיף 4ג(1) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960) ומינהלת הרשות לפיתוח ירושלים (סעיף 11(א)(1) לחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח-1988). יוער כי בצד זאת, זכויות פוליטיות מסוימות נתונות גם לתושבים – כדוגמת הזכות לבחור לרשויות שלטון מקומיות.